ספורנו/דברים/ו
ד
עריכה"שמע ישראל" התבונן והבן זה: " ה'" הנותן מציאות כל נברא. "אלהינו." הוא נבחר מהנבדלים אצלנו אשר ממנו נקוה להשיג חפצינו בלי אמצעי ומצד היותו עליון בכחו הנורא הנה לו לבדו ראוי להשתחות ומצד שממנו תקותנו בלי אמצעי ראוי שאליו לבדו נתפלל ונעבוד: " ה' אחד" ובהיותו נותן המציאות אחר אפיסות מוחלט התבאר שאין נמצא זולתו מעין מציאותו ושהוא נבדל במין ממציאות עולם הנפסדים וממציאות עולם הגלגלים וממציאות עולם המלאכים באופן שהוא יחיד בעולמו הרביעי. וזה נראה שנרמז בהיות אות הדל"ת של אחד גדולה ובאות העי"ן של שמע הגדולה נרמז שראוי לפקוח עין ולהגדיל העי"ן בזה. ולזה אמרו ז"ל (ברכות פרק היה קורא) ובלבד שיאריך בדל"ת של אחד למען יכוין לזה:
ה
עריכה"ואהבת" תשמח לעשות דבר שייטב בעיניו כאשר תבין שאין תכלית נכבד כזה:
ו
עריכה"על לבבך" שתזכור תמיד להישיר כל פעולותיך לזה התכלית:
ז
עריכה"ושננתם לבניך" תלמד אותם בשנון וחריפות מופתים שכליים: " ודברת בם" כי בזאת ההתמדה תזכרם תמיד:
י
עריכה"אשר לא בנית ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת." שתשיג עושר בלי עמל:
יב
עריכה"השמר לך פן תשכח" כי עושר קנוי בזה האופן גורם ברוב המשך אחר התאוות ובחן ישכח האדם את עושהו:
כ
עריכה"מה העדות" החלק העיוני שהוא עדות מופתי: " והחקים והמשפטים" החלק המעשי: " אשר צוה ה' אלהינו אתכם" ולא הספיקו מצות בני נח:
כא
עריכה"עבדים היינו" ובהיות שבעבדותנו לא היינו יכולים לקנות השלמות המכוון מאתו הפליא לעשות להוציאנו ולהביא אותנו אל הארץ שנוכל לקנות בה אותה השלמות:
כד
עריכה"ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה." להכין אותנו בשמירתם: " ליראה את ה' אלהינו" וזה כהתבונן והכיר את גדלו וכל זה רצה לטוב לנו כל הימים. כי חפץ חסד הוא לא לתועלתו. לחיותנו כהיום הזה:
כה
עריכה"וצדקה תהיה לנו" וזה שאמרתי לך לטוב לנו כל הימים רצוני לומר לטוב לנו בעולם הזה ובעולם הבא: " לחיתנו כהיום הזה" חיי שעה ולהיות לנו צדקה וזכות לפני ה' אלהינו בעולם הנצחי: