מ"ג דברים ד ו


<< · מ"ג דברים · ד · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּשְׁמַרְתֶּם֮ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חׇכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כׇּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְתִטְּרוּן וְתַעְבְּדוּן אֲרֵי הִיא חָכְמַתְכוֹן וְסוּכְלְתָנוּתְכוֹן לְעֵינֵי עַמְמַיָּא דְּיִשְׁמְעוּן יָת כָּל קְיָמַיָּא הָאִלֵּין וְיֵימְרוּן לְחוֹד עַם חַכִּים וְסוּכְלְתָן עַמָּא רַבָּא הָדֵין׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִנְטְרוּן וְתַעַבְדוּן יַת אוֹרַיְיתָא אֲרוּם הִוא חָכְמַתְכוֹן וְסוּכְלְתָנוּתְכוֹן לְמֵיחְמֵי עַמְמַיָא דְיִשְׁמְעוּן יַת כָּל קְיָימַיָא הָאִילֵין וְיֵימְרוּן לְחוֹד עַם חַכִּים וְסוּכְלְתָן עַמָא רַבָּא הָדֵין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושמרתם" - זו משנה

"ועשיתם" - כמשמעו

"כי הוא חכמתכם ובינתכם וגו'" - בזאת תחשבו חכמים ונבונים לעיני העמים 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וּשְׁמַרְתֶּם – זוֹ מִשְׁנָה (שם עט).
וַעֲשִׂיתֶם – כְּמַשְׁמָעוֹ.
כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם וְגוֹמֵר – בְּזֹאת תֵּחָשְׁבוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים לְעֵינֵי הָעַמִּים.

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואמר כי בחוקים ובמשפטים תועלות גדולות, שהם תפארת לעושיהם מן האדם, ואפילו שונאיהם ישבחו אותם בהם.

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. למדך הכתוב כאן כי כל המצות תלויות במצות השמור והעשייה וכלן נכללות בהן, כגון שתאמר חכמת הרפואה נכללה בתורה בפסוק (שמות טו) ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך, וכן כל שאר החכמות. ודרשו רז"ל, לעיני העמים, אי זו היא חכמה שהיא לעיני העמים, זה היודע לחשב תקופות ומזלות, וכל היודע לחשב בהם ואינו מחשב עליו הכתוב אומר (ישעיה ה) ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו. את כל החקים האלה. היה לומר את כל המצות האלה, כי אין האומות משבחים ומפארים לישראל בשביל החקים אבל ילעגו עליהם, אך הזכיר החקים להפליג ולומר, כי מתוך שיראו האומות שישראל מתעסקין במצות השכליות ובמשפטים ישרים אשר השכל מעיד עליהם שהם משפטים צדיקים, מסודרים בסדר נכון ובהנהגה ישרה, יתבאר להם מזה כי החקים שאין טעמן נודע לא דבר רק הוא, אבל יש בפנימיותם חכמה גדולה נסתרת, אין הכל זוכין לה, והאומות בעצמם יפארו לישראל בכל, ותבענה תהלתם לומר אף על החקים רק עם חכם ונבון. וטעם רק, למעט שאר העמים.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כי היא חכמתכם" - בה תשיבו לאפיקורוס במופתים שכליים.

דון יצחק אברבנאל

לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

והנה, אמר "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם", להגיד כי המצוות מצד עצמם ראוי שישמרו אותם לשלמותם, כל שכן כאשר יצטרף לזה שלמות המצוה יתברך. הוא אמרו "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים", רוצה לומר, שבשמירת המצוה תיחשבו חכמים ונבונים בעיניהם. ולפי שזה יקשה בעניין החוקים, שייחשב הפועל אותם מאיש שוגה ומפתי חסר דעת, אחרי היותו עושה דבר שאין לו טעם שכלי, לכן ראה להוכיח הדבר בהם, שעם היות שהחוקים אין להם טעם, הנה "העמים אשר ישמעון את החוקים האלה יאמרו" בלי ספק "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה", לפי שיראו התועלת הנמשך מפועל החוקים ההם, היותו גדול ועצום בקניין הדבקות האלהי.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ושמרתם", המצות ל"ת, "ועשיתם "המ"ע, כי היא חכמתכם ובינתכם ר"ל בל תחשבו כי החוקים שהם מצות שאין להם טעם ישימו אתכם ללעג ולקלס בעיני גויי הארצות,

כמ"ש חז"ל שהחוקים האו"ה משיבים עליהם מה טעם מצוה זו, לא תחשבו כן כי בהפך כי היא חכמתכם ובינתכם שע"כ יחזיקו אתכם לחכמים ונבונים ולא לבד ע"י המשפטים, שלהם יש ג"כ משפטים ונמוסים שכליים שיסדו להם חכמיהם, רק ע"י אשר ישמעון את החקים האלה עי"כ יאמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, עי"ז יאמרו שרק אתם חכמים

ולא נמצאו כחכמתם בגוי אחר, וזה משני טעמים:

תולדות אהרן

לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" -
  • (שבת עה.): "אמר רבי שמואל בר נחמני, אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות? שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים - איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הוי אומר: זה חישוב תקופות ומזלות."
  • (עבודה זרה ד:): "אמר רבי יהושע בן לוי: כל מצות שישראל עושין בעולם הזה, באות וטורפות אותם לגוים לעולם הבא על פניהם, שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים - נגד העמים לא נאמר אלא לעיני העמים, מלמד שבאות וטורפות לגוים על פניהם לעוה"ב."

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

האלה ואמרו רק עם. ס"ת מקוה ר"ת ערוה למה ערות אחותו אסורה וערות כת אחיו מותרת ולמה מקוה מ' סאה מטהר ואם חסר קורטוב אינו מטהר. רק מיעוטא הוא שאינם יודעים טעם כלאים ופרה וכיוצא בהם:

<< · מ"ג דברים · ד · ו · >>