רש"י על דברים ד
<< · רש"י על דברים · ד · >>
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
"ושמרתם" - זו משנה
"ועשיתם" - כמשמעו
"כי הוא חכמתכם ובינתכם וגו'" - בזאת תחשבו חכמים ונבונים לעיני העמיםפסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
"יום אשר עמדת" - מוסב על מקרא שלמעלה ממנו אשר ראו עיניך יום אשר עמדת בחורב אשר ראית את הקולות ואת הלפידים
"ילמדון" - ילפון לעצמם
"ילמדון" - יאלפון לאחריםפסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"ופן תשא עיניך" - להסתכל בדבר ולתת לב לשוב לטעות אחריהם
"אשר חלק וגו' לכל העמים" - (מגילה ח) להאיר להם דבר אחר לאלוהות לא מנען מלטעות אחריהם אלא החליקם בדברי הבליהם לטרדם מן העולם וכן הוא אומר (תהלים לו) כי החליק אליו בעיניו למצוא עונו לשנואפסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כא (כל הפסוק)
"התאנף" - נתמלא רוגז
"על דבריכם" - על אודותיכם על עסקיכםפסוק כב (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
"תמונת כל" - תמונת כל דבר
"אשר צוך ה'" - אשר צוך שלא לעשותפסוק כד (כל הפסוק)
פסוק כה (כל הפסוק)
פסוק כו (כל הפסוק)
פסוק כח (כל הפסוק)
פסוק לא (כל הפסוק)
פסוק לב (כל הפסוק)
"לימים ראשונים" - על ימים ראשונים
"ולמקצה השמים" - וגם שאל לכל הברואים אשר מקצה אל קצה זהו פשוטו (חגייגה יא) ומדרשו מלמד על קומתו של אדם שהיתה מן הארץ עד השמים והוא השיעור עצמו אשר מקצה אל קצה
"הנהיה כדבר הגדול הזה" - ומהו הדבר הגדול השמע עם וגו'פסוק לד (כל הפסוק)
"הנסה אלהים" - הכי עשה נסים שום אלוה לבא לקחת לו גוי וגו' כל ההי"ן הללו תמיהות הן לכך נקודות הן בחט"ף פת"ח הנהיה הנשמע הנסה השמע
"במסות" - ע"י נסיונות הודיעם גבורותיו כגון (שמות ח) התפאר עלי אם אוכל לעשות כן הרי זה נסיון
"באותות" - בסימנין להאמין שהוא שלוחו של מקום כגון (שם ד) מה זה בידך
"ובמופתים" - הם נפלאות שהביא עליהם מכות מופלאות
"ובמלחמה" - בים שנאמר (שם יד) כי ה' נלחם להםפסוק לה (כל הפסוק)
פסוק לז (כל הפסוק)
"ותחת כי אהב" - וכל זה תחת אשר אהב
"ויוצאך בפניו" - כאדם המנהיג בנו לפניו שנא' (שם יד) ויסע מלאך האלהים ההולך וגו' וילך מאחריהם דבר אחר ויוציאך בפניו בפני אבותיו כמו שנא' (תהלים עח) נגד אבותם עשה פלא ואל תתמה על שהזכירם בל' יחיד שהרי כתבם בלשון יחיד ויבחר בזרעו אחריופסוק לח (כל הפסוק)
"ממך מפניך" - סרסהו ודרשהו להוריש מפניך גוים גדולים ועצומים ממך
"כיום הזה" - כאשר אתה רואה היוםפסוק מא (כל הפסוק)
"אז יבדיל" - נתן לב להיות חרד לדבר שיבדילם (מכות ט) ואע"פ שאינן קולטות עד שיבדלו אותן שבארץ כנען אמר משה מצוה שאפשר לקיימה אקיימנה
"בעבר הירדן מזרחה שמש" - באותו עבר שבמזרחו של ירדן
"מזרחה שמש" - לפי שהוא דבוק נקודה רי"ש בחטף מזרח של שמש מקום זריחת השמש