מ"ג בראשית מה יז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֱמֹר אֶל אַחֶיךָ זֹאת עֲשׂוּ טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם וּלְכוּ בֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֱמֹ֥ר אֶל־אַחֶ֖יךָ זֹ֣את עֲשׂ֑וּ טַֽעֲנוּ֙ אֶת־בְּעִ֣ירְכֶ֔ם וּלְכוּ־בֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף אֵימַר לַאֲחָךְ דָּא עֲבִידוּ טְעוּנוּ יָת בְּעִירְכוֹן וְאִיזִילוּ אוֹבִילוּ לְאַרְעָא דִּכְנָעַן׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר פַּרְעה לְיוֹסֵף אֵימַר לְאָחָךְ דָא עִיבִידוּ טְעִינוּ יַת בְּעִירְכוֹן וְטַיְילוּ אוֹבִילוּ לְאַרְעָא דִכְנָעַן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"טענו את בעירכם" - תבואה 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם – תְּבוּאָה.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

טענו — שימו משא. ו"מטועני חרב" (ישעיהו יד, יט) קרוב ממנו. בעירכם — בהמתכם. וכן "אנחנו ובעירנו" (במדבר כ, ד):

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אמור אל אחיך זאת עשו" שזאת היא הכוונה שתעשו שתקחו את אביכם ואת בתיכם:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויאמר פרעה אמר אל אחיך". כפי הנראה היה מנמוסי מצרים שהמשנה לא היה כח בידו לקבל זרים אל הארץ שיהיה דינם כאזרחי הארץ לישב שם בקביעות, שע"ז

היה צריך רשות מן המלך בעצמו, אבל היה כח ביד המשנה לקבל אנשים שבאו ממדינות אחרות לישב שם לפי שעה, כמו בעת הרעב וכדומה, וע"כ אמר פרעה אל יוסף שאתה מצדך תאמר להם שיבואו מעצמם לגור שם לפי שעה, לא שאתה מביא אותם שיתישבו פה בקביעות. ויש נסיעה ממה שממנו, כמו הנוסע לארץ אחרת לפי שעה מפני שבארצו יש רעב, ויש נסיעה אל מה שאליו, כמו הנוסע לארץ אחרת להתישב שם בקביעות כי טובה היא בעיניו, ויוסף יאמר להם "טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען", כאלו ארץ כנען היא עקר מושבם, רק שע"י הרעב אשר שם "תקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי", ר"ל אל יוסף, לא אל הארץ כי הולכים למצרים שלא ע"מ להשתקע, "ואתנה לכם"

"את טוב ארץ מצרים", כמו שהיה מנהגם עם אורחים הבאים לגור לפי שעה לבד, וכל זה יש כח ביד יוסף לבדו לעשות:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

זאת עשו. פירוש, דבר זה אינכם צריכין לעשותו ברשות אבל העגלות אינכם יכולין לעשות כי אם ברשות,

ואפילו רשות מיוסף לא תועיל אלא צריך שיאמר שהוא עושה ברשות פרעה, והוא אומרו: ״ואתה צויתה״ וגו׳, וכן הוא אומר: ״ויתן להם״ וגו׳ ״עגלות על פי פרעה״, וזה היה מנימוסי מצרים. עוד ירצה באומרו ״זאת עשו״, פירוש, כי הוא בצו להם, לא שמתרצה לבד לעשות עמהם חסד אלא שהוא חפץ בדבר, ואומר ״זאת עשו״.

ומה' יצא הדבר כדי שירדו אבותינו מצרים: