מ"ג בראשית מג כ

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמְרוּ בִּי אֲדֹנִי יָרֹד יָרַדְנוּ בַּתְּחִלָּה לִשְׁבָּר אֹכֶל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּאמְר֖וּ בִּ֣י אֲדֹנִ֑י יָרֹ֥ד יָרַ֛דְנוּ בַּתְּחִלָּ֖ה לִשְׁבׇּר־אֹֽכֶל׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַאֲמַרוּ בְּבָעוּ רִבּוֹנִי מֵיחָת נְחַתְנָא בְּקַדְמֵיתָא לְמִזְבַּן עֲבוּרָא׃
ירושלמי (יונתן):	וַאֲמָרוּ בְּמָטוּ מִינָךְ רִבּוֹנִי מִיחַת נְחִיתְנָא בְּקַדְמֵיתָא לְמִזְבַּן עִיבּוּרָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"בי אדני" - (יבמות צז סנהדרין סד) ל' בעיא ותחנונים הוא בלשון ארמי בייא בייא

"ירד ירדנו" - ירידה הוא לנו (ב"ר) רגילים היינו לפרנס אחרים עכשיו אנו צריכים לך

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[כ] ירידה היא לנו. כבר כתבתי למעלה שכל מקום שנאמר לשון ירידה במדבר עצמו בא לדרשה, שאין למדבר לדבר לשון ירידה עליו, אבל כאשר הוא דבור הכתוב - לית קפידא:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

בִּי אֲדֹנִי – לְשׁוֹן בַּעְיָא וְתַחֲנוּנִים הוּא (אונקלוס), וּבְלָשׁוֹן אֲרַמִּי: "בַּיָּיא! בַּיָּיא" (יומא ס"ט ע"ב).
יָרֹד יָרַדְנוּ – יְרִידָה הוּא לָנוּ; רְגִילִים הָיִינוּ לְפַרְנֵס אֲחֵרִים, עַכְשָׁו אָנוּ צְרִיכִים לְךָ (ב"ר צב,ד).

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

בי — לשון בקשה. ולפי דעתי שהוא דרך קצרה, כמו "בי אדני העון" (שמואל א כה, כד). והטעם "עון" במקום הזה, כטעם "גדול עוני מנשוא" (בראשית ד, יג). והטעם, עשה בי מה שתרצה ותשמעני:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"בי אדוני" - לשון בעיא ותחנונים הוא ובלשון ארמית בייא בייא לשון רש"י וזה דבר זר מאד לסמכו אל מלת לשון טורסי ואינה דומה אליה כי בייא כולה מלה לא תשתנה ולא יאמר ממנה בי ועוד שהמלה ההיא אינה לשון בעיא ותחנונים כמו שאמר הרב אבל היא לשון צעקה ותרעומת על שבר ועל עוות דבר כגון מלת אבוי בלשון קדש והיא ידועה בלשון ערב ירגילו אותה בקינותיהם כולן בפתחות הבי"ת ובלשון יון בייא הבי"ת רפא בשו"א יאמרו אותה על הדוחק והצער ובבראשית רבה סדר בראשית (יב ו) מהו סלו לרוכב בערבות ביה שמו (תהלים סח ה) אין לך כל מקום ומקום שאין לו ממונה על בייא שלו אגריקוס במדינה ממונה על בייא שלו אגרטוס במדינה ממונה על בייא שלו כך מי ממונה על בייא של עולמו הקב"ה רוצה לומר שבכל מקום יש איש ממונה על הצעקה ועל העוות והקב"ה ממונה על צעקת העשוקים בעולם הצועקים בייא ועוד לפנינו בפרשת ויגש אליו (ב"ר צג ו) אמר לו יהודה בייא אתה מעביר עלינו שכך אמרת לנו ואשימה עיני עליו זו היא השמת עין ובפרשת ויהי בשלח (כ י) שמא אני מעביר בייא על בריה ובפרשת וישמע יתרו (כז ט) נתמנה אדם ונטל טלית כל טורח ציבור עליו אם ראה אדם מעביר בייא על חברו או עובר עבירה ולא מיחה בו הוא נענש עליו ובפרשת אשה כי תזריע (עיין ערוך ערך ביאה) צווח אנא בייא עליכון וכן במקומות הרבה ואונקלוס שתרגם בי אדני בבעו רבוני לא שהוציא מלת בי מן בעו אבל רדף הענין שהוא בא בכל מקום בענין הבקשה ורבי אברהם אמר כי בי אדני דרך קצרה בלשון הקדש והוא כמו בי אני אדני העון והטעם עשה בי מה שתרצה ותשמעני ואם כן נכון הוא שיאמר אדם בי אחי או בי שמעני ולא מצאתי שתבא מלת בי רק עם אדני או עם השם הנכבד הנכתב באל"ף דלי"ת שגם הוא לשון אדון ולכן אני אומר שפירושו בי בעצמי אתה אדון ומושל ובאו שני כנויים לחזוק כמו ולי אני עבדך (מלכים א א כו) בי אני אדני (שמואל א כה כד) ודומה לזה כי בי בעזרך (הושע יג ט) בי עזרך בעזרך אני

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(כ - כב) "ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה". ר"ל שאין לך לחשוד אותנו כי היה בתחלה, ומי יגנב במקום שבא שם פעם הראשון, ואל תאמר מדוע לא שבנו אז תיכף. עז"א

שזאת לא נודע לנו עד "שבאנו אל המלון", וראינו שהושב כסף כלם ולא יכלנו שנשוב כלנו ובני ביתנו ימותו ברעב. "ונשב אותו עתה", ואמר "כסף איש "שלא נתחלף של ראובן בשל שמעון. ב] "בפי אמתחתו", במקום שראוי להיות לא בשק וודאי בכוונה הונח שם. ג] "כספנו במשקלו "ולא של אחר, ולא תאמר שעתה מחמת יראה הגדנו זאת שהלא "הכסף "בידנו"", ולא תאמר שהוא הכסף שהבאנו לקנות תבואה, כי "כסף אחר הורדנו "וגם הוא "בידנו", ותחלה אמר (פסוק לה) איש צרור כספו בשקו ויראו את צרורות כספיהם, ופה לא אמר צרור, כי רצו להראות שהם אנשי אמונה אף שכסף אין לו סימן השיבו אותו ממדת חסידות, משא"כ כסף הצרור בצרור י"ל סימן ומחוייבים להשיב מן הדין:

<< · מ"ג בראשית · מג · כ · >>