מ"ג בראשית לד כא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ וְיֵשְׁבוּ בָאָרֶץ וְיִסְחֲרוּ אֹתָהּ וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת יָדַיִם לִפְנֵיהֶם אֶת בְּנֹתָם נִקַּח לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת בְּנֹתֵינוּ נִתֵּן לָהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָאֲנָשִׁ֨ים הָאֵ֜לֶּה שְֽׁלֵמִ֧ים הֵ֣ם אִתָּ֗נוּ וְיֵשְׁב֤וּ בָאָ֙רֶץ֙ וְיִסְחֲר֣וּ אֹתָ֔הּ וְהָאָ֛רֶץ הִנֵּ֥ה רַֽחֲבַת־יָדַ֖יִם לִפְנֵיהֶ֑ם אֶת־בְּנֹתָם֙ נִקַּֽח־לָ֣נוּ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־בְּנֹתֵ֖ינוּ נִתֵּ֥ן לָהֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
גּוּבְרַיָּא הָאִלֵּין שְׁלָם אִנּוּן עִמַּנָא וְיִתְּבוּן בְּאַרְעָא וְיַעְבְּדוּן בַּהּ סְחוֹרְתָא וְאַרְעָא הָא פַתְיוּת יְדִין קֳדָמֵיהוֹן יָת בְּנָתְהוֹן נִסַּב לַנָא לִנְשִׁין וְיָת בְּנָתַנָא נִתֵּין לְהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
גוּבְרַיָא הָאִלֵין שַׁלְמִין אִינוּן עִמָנָא וְיֵתְבוּן בְּאַרְעָא וְיַעַבְדוּן בָּהּ פְּרַקְמַטְיָא וְאַרְעָא הָא פַּתְיַית תְּחוּמִין קֳדָמֵיהוֹן יַת בְּנָתֵיהוֹן נִיסַב לָנָא לִנְשִׁין וְיַת בְּנָתָנָא נִיתֵּין לְהוֹם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שלמים" - בשלום ובלב שלם

"והארץ הנה רחבת ידים" - כאדם שידו רחבה וותרנית כלומר אל תפסידו כלום פרקמטיא הרבה באה לכאן ואין לה קונים

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

שְׁלֵמִים – בְּשָׁלוֹם וּבְלֵב שָׁלֵם.
וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת יָדַיִם – כְּאָדָם שֶׁיָּדוֹ רְחָבָה וּוַתְּרָנִית. כְּלוֹמַר: אַל תַּפְסִידוּ כְּלוּם; פְּרַקְמַטְיָא הַרְבֵּה בָּאָה לְכָאן, וְאֵין לָהּ קוֹנִים.

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

שלמים הם — בשלום.

רחבת ידים — מקומות; כמו: "ויד תהיה לך" (דברים כג, יג):

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שלמים הם אתנו" - היו אנשי העיר חושבים שהיו שונאים אותם כי ראו אותם עצבים ויחר להם מאד ואולי היו נשמרים מהם ונותנים בעירם בריח ודלתים כי גבורים המה ואנשי חיל למלחמה ועתה אמרו להם אל תפחדו ואל תתרחקו מהם כי בלב שלם הם אתנו

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שלמים הם אתנו" בשלום הם אתנו ואין בלבם לתבוע עלבונם:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כא) "האנשים". הקדימו להגיד להם התועליות שישיגו אם ישארו בני יעקב אצלם. א] "האנשים האלה שלמים הם אתנו", ויהיו לנו לעזר מכל צר ואויב. ב] וישבו בארץ. כי עד עתה הארץ שממה, כי יושביה מעטים. ג] "ויסחרו אתה", ובזה יתרבה עושר ומסחר ומקנה וקנין, אמנם מה שהם מבקשים מאתנו הוא, כי "הארץ הנה רחבת ידים לפניהם", וימצאו פה מרעה לצאנם. ב] הם מבקשים "שאת בנותם נקח", היינו שנתרצה להתחתן עמהם [כי זה מונח בטבע הלשון, שאל הצד שמבקשים מהם הסכמה על החתון יאמר מיחס ההתחלה אליהם, בנותם נקח ובנותינו נתן, שאנחנו נתרצה לזה, משא"כ למעלה שבני יעקב היו המעכבים, תלה הריצוי בם, בנותיכם תתנו] ממילא נשיג תועלת משני הצדדים, אם מצד שישבו בארץ ויסחרו אותה, ואם מן התנאים שהם מתנים שנתחתן עמהם, וזאת יהיה לתועלת לנו:


 

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

שלמים הם אתנו. פי' ואין בלבם שנאה על המעשה לחוש לערמה:

ואומרו את בנותם נקח לנו וגו' נתחכמו לומר כן כדי שיאמינו אנשי עירם כי אין בלבם טינא כי הם מחשיבין אותם גדולים וטובים מהם כי בנותיהן הם מתרצים שיקחו להם וגו' ובנות משפחת שכם יצטרכו לתתם הם להם, ודבר זה יגיד כי הם מחשיבין אותם גדולים וטובים מהם וזו סיבה למה שלא הקפידו על הדבר: