מ"ג בראשית לד כב


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַךְ בְּזֹאת יֵאֹתוּ לָנוּ הָאֲנָשִׁים לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ לִהְיוֹת לְעַם אֶחָד בְּהִמּוֹל לָנוּ כָּל זָכָר כַּאֲשֶׁר הֵם נִמֹּלִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַךְ־בְּ֠זֹ֠את יֵאֹ֨תוּ לָ֤נוּ הָאֲנָשִׁים֙ לָשֶׁ֣בֶת אִתָּ֔נוּ לִהְי֖וֹת לְעַ֣ם אֶחָ֑ד בְּהִמּ֥וֹל לָ֙נוּ֙ כׇּל־זָכָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר הֵ֥ם נִמֹּלִֽים׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
בְּרַם בְּדָא יִטַּפְסוּן לַנָא גּוּבְרַיָּא לְמִתַּב עִמַּנָא לְמִהְוֵי לְעַמָּא חַד בְּמִגְזַר לַנָא כָּל דְּכוּרָא כְּמָא דְּאִנּוּן גָּזְרִין׃
ירושלמי (יונתן):
בְּרַם בְּדָא יִתְפַּיְיסוּן לָנָא גוּבְרַיָא לְמֵיתַב עִמָנָא לְמֶהֱוֵי לְעַם חַד בְּמִגְזוֹר לָנָא כָּל דְכוּרָא הֵיכְמָא דְאִינוּן גָזְרִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בהמול" - בהיות נמול

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בְּהִמּוֹל – בִּהְיוֹת נִמּוֹל.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

יאותו — מגזרת "כי לך יאתה" (ירמיהו י, ז); והנוח הנעלם אחר האות המשרת, תחת פ"א הפועל. בהמול — מפורש:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כב - כג) "אך בזאת יאתו". שאין מבקשים רק שנמול, ואז הלא "מקנהם וקנינם" וגו' "לנו הם", כי אח"כ נרצה בכל פעם לגרשם מן הארץ ושלא להתחתן עמהם, ויתנו לנו כל אשר להם כדי "שאך נאותה להם שישבו אתנו":