מ"ג בראשית לד כב
<< · מ"ג בראשית לד · כב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַךְ בְּזֹאת יֵאֹתוּ לָנוּ הָאֲנָשִׁים לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ לִהְיוֹת לְעַם אֶחָד בְּהִמּוֹל לָנוּ כָּל זָכָר כַּאֲשֶׁר הֵם נִמֹּלִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַךְ־בְּ֠זֹ֠את יֵאֹ֨תוּ לָ֤נוּ הָאֲנָשִׁים֙ לָשֶׁ֣בֶת אִתָּ֔נוּ לִהְי֖וֹת לְעַ֣ם אֶחָ֑ד בְּהִמּ֥וֹל לָ֙נוּ֙ כׇּל־זָכָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר הֵ֥ם נִמֹּלִֽים׃
תרגום
| אונקלוס: | בְּרַם בְּדָא יִטַּפְסוּן לַנָא גּוּבְרַיָּא לְמִתַּב עִמַּנָא לְמִהְוֵי לְעַמָּא חַד בְּמִגְזַר לַנָא כָּל דְּכוּרָא כְּמָא דְּאִנּוּן גָּזְרִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בְּרַם בְּדָא יִתְפַּיְיסוּן לָנָא גוּבְרַיָא לְמֵיתַב עִמָנָא לְמֶהֱוֵי לְעַם חַד בְּמִגְזוֹר לָנָא כָּל דְכוּרָא הֵיכְמָא דְאִינוּן גָזְרִין: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
יאותו — מגזרת "כי לך יאתה" (ירמיהו י, ז); והנוח הנעלם אחר האות המשרת, תחת פ"א הפועל.
בהמול — מפורש: