פתיחת התפריט הראשי

מ"ג בראשית י כא

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כׇּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּלְשֵׁם אִיתְיְלִיד אַף הוּא אֲבוּהוֹן דְּכָל בְּנֵי עֵבֶר אֲחוּהִי דְּיֶפֶת רַבָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וּלְשֵׁם אִיתְיְלִיד אַף הוּא בַּר הוּא אַבוּהוֹן דְכָל בְּנֵי עִיבְרָאֵי אָחוֹי דְיֶפֶת רַבָּא בִּדְחַלְתָּא דַיְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אבי כל בני עבר" - הנהר היה שם

"אחי יפת הגדול" - איני יודע אם יפת הגדול אם שם כשהוא אומר שם בן מאת שנה וגו' שנתים אחר המבול הוי אומר יפת הגדול שהרי בן ת"ק שנה היה נח כשהתחיל להוליד והמבול היה בשנת שש מאות שנה נמצא שהגדול בבניו היה בן מאה שנה ושם לא הגיע למאה עד שנתים אחר המבול

"אחי יפת" - ולא אחי חם שאלו שניהם כבדו את אביהם וזה בזהו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

וטעם אבי כל בני עבר — להודיע אבי העברים, כי אין למעלה ממנו, והשם אלהיו; וכן כתוב: "כה אמר ה' אלהי העברים" (שמות ט א). וכנען אבי חם, שאין למטה ממנו; ואין ראוי להתערב קדש בחול:

וטעם אחי יפת הגדול — שהיה יפת טוב. והכתוב הקדים להזכיר שם שהוא קטן קודם יפת שהוא הגדול, בעבור כבודו; והעד, שאמר הכתוב כי נח היה בן חמש מאות שנה כשהחל להוליד. ואין בזה מקום לטעון, כי אין פחות מחמש מאות שנה, ובשנת שש מאות שנה בא המבול, ובצאת נח מהמבול היה שם בן מאה שנה ושנה אחת, והכתוב אמר: "שנתים אחר המבול". ויש מפרשים, כי אחי יפת הגדול ממנו הוא שם; על כן הזכירו הכתוב בתחילה. ואמר, כי כאשר נולד שם, לא נכנסו משנת חמש מאות לנח כי אם ימים מועטים, כי יום אחד בשנה חשוב שנה; ונח נולד באייר, ושם בסיון, וכשבא המבול היו לנח חמש מאות תשעים ותשע שנה וימים. והנה אין לשם תשעים ותשע שנה שלימות לשנת המבול, ויהיה שֵם כשנולד ארפכשד בן מאה שנה וחדָשִים; ופירוש שנתים, שנכנסה השנה השנית מחשבון ראשית המבול. גם יש אומרים, כי אחר חמישה חדשים מיום המבול שחסרו המים הרתה אשת שם, והנה היה שֵם בן מאת שנה. וכחשבון הזה ימצא בספר מלכים בעשרה מקומות:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולשם ילד גם הוא" - בעבור שאיחר תולדות שם וספר תולדות אחיו הקטן ממנו כאלו לא היה לו בנים אמר בכאן גם הוא וטעם אבי כל בני עבר שהוא אבי כל יושבי עבר הנהר שהוא מקום יחוס אברהם ולא יתכן שיהיה עבר במקום הזה שם האיש אבי פלג (כ"פ הרד"ק והראב"ע שמות כא ב) כי למה ייחס אותן אליו

"אחי יפת הגדול" - דרך הכתוב ליחס הקטן אל הגדול באחיו ולא אל הנולד אחריו וכן מרים הנביאה אחות אהרן (שמות טו כ) וטעם להזכיר זה כלל לומר כי הוא אחי הנכבד שוה אליו בכבודו להגיד שלא איחר אותו מפני מעלת חם עליו והנראה אלי שיהיה "הגדול" תאר לשם לומר שהוא האח הגדול של יפת כי חם קטן מכלם ואם הקדים אותו וכן בכל מקום תאר למדובר בו כגון ישעיהו בן אמוץ הנביא (מלכים ב כ א) חנניה בן עזור הנביא (ירמיהו כח א) לחובב בן רעואל המדיני חותן משה (במדבר י כט) ורש"י כתב אחי יפת ולא אחי חם שאלו שניהם כבדו אביהם וזה בזהו גם זה לומר שהוא אחי הצדיק ולא אחי הרשע אף על פי שנמנה אחריו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כא)" ולשם יולד". כבר כתב בכוזרי כי בדורות הראשונים היה הלב והסגולה אצור רק ביחידי הדורות, שלפעמים היו בעצמם סגולה ולפעמים היו מוכנים להוליד בן שיהי' סגולה, שאדם ושת ואנוש היו בעצמם סגולה, שע"כ אמר במדרש אדם שת אנוש ע"כ בצלם ובדמות כמש"ש, והדורות אחריו היה טמון בהם סגולה, שחנוך ומתושלח ולמך ונח היו בעצמם סגולה, וע"כ כתיב שם ולשת יולד גם הוא, ר"ל שגם הוא נולד, כי אנוש היה סגולה כמוהו, ובבני נח היה שם הסגולה, אבל בבני שם לא נמצא הלב והסגולה, כי ארפכשד ושלח לא היו סגולה רק שהיה טמון בם הכח שעבר בן בנו של ארפכשד היה סגולה, ועז"א "ולשם יולד גם הוא אבי כל בני עבר", שבזה שהיה אבי כל בני עבר יולד לו גם הוא סגולה כמוהו, כי יתר בניו היו קליפות, ורק שהיה שמור הסגולה לדור רביעי. ואמר שהיה" אחי יפת", כי שם ויפת היתה ביניהם אהבת אחים, שכן הם נהגו כבוד באביהם, וחם נפרד מהם בבזותו את אביו ובתאות בשרים:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ולשם יולד גם הוא. אין אנו יודעין אם שם הוא הגדול אם יפת הוא הגדול; [מן מה דכתיב: "אלה תולדות שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול", הוי יפת הוא הגדול].

<< · מ"ג בראשית · י · כא · >>