רבינו בחיי על בראשית יג

פסוק ט

אם השמאל ואימינה. כלומר אם אתה הולך לשמאל ואימינה. אני אלך לדרום כי שם מגמת פניו ללכת כי כן כתוב למעלה הלוך ונסוע הנגבה, ואם הימין כלו’ אם אתה רוצה לילך בדרום ואשמאילה כלומר אשמאיל את עצמי כן פירש"י. ויש לתמוה איך אמר ואשמאילה את עצמי וכונתו של אברהם לילך בדרום, אבל באור ואשמאילה הכונה בו ואשמאילה אותך כלומר ע"כ תצטרך שתלך לצפון, וכן שמעתי כי תרגום אונקלוס בנוסחאות מדוקדקות אם את לצפונא ואנא לדרומא ואם את לדרומא ואצפנך, כלומר בע״כ כי לא אתן לך רשות להתעכב בדרום מפני כובד המקנה אשר לי:

פסוק יב

אברם ישב בארץ כנען. בשאר ארץ כנען כולה שלא עמד במקום אחד אבל בכל ארץ כנען יגור, ולוט נתישב במקום אחד ממנו בערי הככר כי ערי הככר מכלל ארץ כנען הם, וטעם בערי הככר פעם בזו ופעם בזו מפני כובד המקנה, וזה טעם ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן כי התנה עם אברהם שלא יבא בכל הככר:

ויאהל עד סדום. למדך הכתוב גנותו של לוט כי בחר חברת הרשעים ונטה אהלו עמהם ולפיכך סמך מיד ואנשי סדום, ולמדך הכתוב זכותו של אברהם שלא נפל גורלו במקום הרשע כי אם בארץ הקדושה:

פסוק יד

אחרי הפרד לוט. למדך הכתוב שלא בא אליו דבור השכינה עד שנפרד מחברתו של רשע:

פסוק יז

קום התהלך בארץ. ע"ד הפשט רצה הקב"ה שיהיה אברהם מחזיק בארץ הקדושה אשר יתן לו ולזרעו מעתה ואמר שיתהלך בה לארכה ולרחבה כאדם הנותן לחברו קרקע במתנה ומראה לו מצריו ואומר לו שיחזיק בה. וע"ד השכל מלת התהלכות נזכרת אצל החכמה כענין שכתוב (משלי י’) בהתהלכך תנחה אותך, וכתיב (תהלים ל"ט) אך בצלם יתהלך איש, היא צורת הנפש השכלית ולא נזכרה כי אם ביחידי הצדיקים מחפשי החכמה כנח וחנוך ואברהם וכיוצא בהם. ולפי שאברהם העתיק שכלו בחפוש החכמות ממדרגה למדרגה ומסיע נפש השכלית הלוך ונסוע בהשגת הענין הכולל הנגבה, א"ל הש"י קום התהלך בארץ, כלומר נענע צורת שכלך בדרישת הנמצאים שבארץ, כי לא מצינו שהלך אברהם את הארץ לארכה ולרחבה כמו שא"ל הש"י אבל מצינו בו שישב ולא הלך הוא שכתוב ויאהל אברם ויבא וישב, ועכ"פ ההלוך הזה הוא תנועת הנפש השכלית והשקט הגוף, וזהו ויאהל מלשון יושב אהלים, כי דרישת החכמות צריך תנועת הנפש השכלית והשקט הגוף, בהפך מצרכי הגוף שהם צריכים נענוע הגוף והשקט הנפש, ואמר כי לך אתננה אתן לך דעה וחכמה לדעת מהות הנמצאים כענין שכתוב (מלכים א' ה’) וה' נתן חכמה לשלמה: