ספורנו/בראשית/יג

בעריכה

"ואברם כבד מאד במקנה" והוצרך להתנהל לאטו אע"פ שהיה חפץ לשוב מהרה אל מקום המזבח להבין ולהורות כראשונה ולפיכך:


געריכה

"וילך למסעיו" שהם מסע הרועים הנוסעים ממקום למקום בכלות המרעה ממקום הראשון:


ועריכה

"ולא נשא אותם הארץ" מרעה הארץ לא היה מספיק לשניהם לפיכך:


זעריכה

"ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט." היתה ביניהם מריבה לראות מי נדחה מפני מי מן המרעה שימצאו: " והכנעני והפריזי אז יושב בארץ" ולכן היה הריב בין שני אחים גרים מבאיש את ריחם בעיני התושבים כי בהיות מריבה בין האחים הגרים יחשבו אותם התושבים לאנשי ריב וישאו ק"ו בעצמם:


חעריכה

"ביני ובינך" לעתיד כשיבחר אחד ממנו איזה מרעה: " אל נא תהי מריבה" שירצה אותו גם חבירו: " ובין רועי ובין רועיך" עתה בשבתנו פה:


טעריכה

"הלא כל הארץ לפניך" כי אמנם אתה תבחר המקום שתרצה לפיכך "הפרד נא מעלי." הפרד אתה אל הצד אשר תבחר ואני אסע אל הפכו: " אם השמאל" אם תבחר לבקש מרעה אחד בצד שמאל: " ואימינה" אני אבקשנו בצד ימין:


יאעריכה

"ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן" בחר כל אותו המקום שיוכל הוא לבדו ורועיו לבקש בו מרעה ולא יוכלו זה אברהם ורועיו שם: " ויסע לוט מקדם" לא נסע לימין ולא לשמאל שהם צפון ודרום אבל נסע מן המזרח למערב להתרחק מאברהם שהיה מושבו במזרחה של ארץ ישראל קרוב לעי ששם עלו שבטים באי הארץ ראשונה בבואם מעבר הירדן מזרחה: " ויפרדו איש מעל אחיו" לא במרעה לבד אבל גם בדירתם:


יבעריכה

"אברם ישב באדץ כנען" אע"פ שסדום וחברותיה הם מגבול הכנעני מ"מ יושבי הארץ לא היו כנענים אז אמר אם כן שאברם בחר לשבת באותו החלק מן הארץ שהיו יושבים בו בני כנען שלא היו כל כך רעים כאנשי סדום ולא קרב לגבול סדום כלל:


ידעריכה

"אחרי הפרד לוט" ולא אמר זה בהיות לוט עמו פן בכבודו יתימרו ויתגאו לוט ורועיו ויתאמצו לגזול:


יזעריכה

"לך אתננה" שגם בימיך תהיה בעיני התושבים נשיא אלהים ונשוא פנים:


יחעריכה

"ויאהל אברם" עשה וסדר אהלי מקנהו אנה ואנה: " ויבא וישב באלוני ממרא" והוא אח"כ בא וקבע דירתו באלוני ממרא: