מ"ג בראשית ב יא


<< · מ"ג בראשית · ב · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישׁ֑וֹן ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כׇּל־אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הַזָּהָֽב׃


תרגום

​ ​ ​
אונקלוס (תאג'):
שׁוֹם חַד פִּישׁוֹן הוּא מַקֵּיף יָת כָּל אֲרַע חֲוִילָה דְּתַמָּן דַּהְבָּא׃
אונקלוס (דפוס):
שׁוּם חָד פִּישׁוֹן הוּא מַקֵּיף יַת כָּל אֲרַע חֲוִילָה דִּי תַמָּן דַּהֲבָא׃
ירושלמי (יונתן):
שׁוּם חַד פִּישׁוֹן הוּא דְמַקִיף יַת כָּל אֲרַע הִינְדִקֵי דְתַמָן דַהֲבָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פישון" - הוא נילוס נהר מצרים וע"ש שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון כמו ופשו פרשיו ד"א פישון שהוא מגדל פשתן שנאמר אצל מצרים (ישעיהו יט) ובושו עובדי פשתים 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

פִּישׁוֹן – הוּא נִילוּס נְהַר מִצְרַיִם, וְעַל שֵׁם שֶׁמֵּימָיו מִתְבָּרְכִין וְעוֹלִין וּמַשְׁקִין אֶת הָאָרֶץ נִקְרָא "פִּישׁוֹן", כְּמוֹ (חבקוק א,ח): "וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו". דָּבָר אַחֵר: "פִּישׁוֹן" – שֶׁהוּא מְגַדֵּל פִּשְׁתָּן, שֶׁנֶּאֱמַר אֵצֶל מִצְרַיִם (ישעיהו יט,ט): "וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים".

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

שם האחד — אמר הגאון, כי פישון – יאור מצרים. וידוע כי גיחון קרוב מארץ ישראל, כי כן כתוב: "והורדתם אותו אל גיחון" (מלכים א א לג), והוא בא מפאת מזרחית דרומית, גם פרת כן, והוא אחרית גבול הארץ מפאת מזרח. ומפרשים אמרו כי חדקל הוא הנהר השני העובר על בגדא"ד עם נהר פרת, אם כן הנה שלושתם מזרחים. ויאור מצרים יוצא מהר הלבונה רחוק מקו השוה בצד נגב; והראיה, גידולו בקיץ. וידענו כי גן עדן תחת הקו השוה, שלא יוסיף היום ולא יחסר כל ימות השנה. וריקי מוח תמהו איך יתכן זה. והראיות גמורות בלי ספק יש עליהם; אם כן, ירד פישון לפאת דרומית מערבית, ואחר כן ישוב דרך צפונית. ואין ראיה על פישון שהוא היאור, רק שתרגם "החוילה" כפי צרכו, כי אין לו קבלה; וכן עשה במשפחות ובמדינות, ובחיות ובעופות ובאבנים. אולי בחלום ראה, וכבר טעה במקצתם, כאשר אפרש במקומו; אם כן לא נישען על חלומותיו. אולי עשה כן לכבוד השם, בעבור שתרגם התורה בלשון ישמעאל ובכתיבתם, שלא יאמרו כי יש בתורה מילות לא ידענום. והזכיר הזהב, בעבור כבוד הנהר היוצא מהגן:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ארץ החוילה אשר שם הזהב" - לבאר שאינה חוילה של מצרים שאמר בה וישכנו מחוילה עד שור (להלן כה יח) כי זו מזרח המזרח והזכיר עוד שם הבדולח לשבח הנהר כי בחול אשר בו ועל שפתו ימצא הזהב ההוא הטוב והבדולח והשוהם כי כן ימצא בנהרות מהם שימצא שם הזהב ומהם אשר ימצא בהם הכסף וכן הבדולח והאבנים הטובות בנהרות ימצאו רובם ועל דעת הראשונים (רש"י ורס"ג וכן הוא בזוה"ק חיי שרה קכה) "פישון" הוא נילוס מצרים יסובב כל ארץ החוילה הזאת ויבא משם על פני כל ארץ מצרים עד נפלו בים הגדול באלכסנדריא של מצרים

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"שם האחד פישון" הודיע שבח הנהר המשקה את הגן הבלתי נודע לנו בהודיעו הנהרות המסתעפים ממנו הנודעים אצלנו לשבח בגדלם וטוב מימיהם וטוב פרים:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יא) "שם האחד פישון הוא הסובב את כל ארץ החוילה". שם סמל הקנאה בביאה לבקש עושר והון רב ולאסוף אוצרות זהב, וגם באר מדוע יבקשו את הזהב וידרשו אחריו כ"כ, הוא יען אשר שם הזהב, יען שלא נמצא הזהב בכ"מ רק שם, שאם היה הזהב נמצא בכ"מ כמו שימצא הסיד והאבנים לא היה לו שום חשיבות, כי אין חשיבותו מצד עצמו רק מצד מעוט מציאותו:  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

שם האחד פישון. מגדל פשתן ושמימיו מהלכין בשופי. הוא הסובב את כל ארץ החוילה. עדיין לא היתה חוילה; אלא "מגיד מראשית אחרית". אשר שם הזהב, זהב ודאי.

<< · מ"ג בראשית · ב · יא · >>