מ"ג בראשית ב יא

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישׁ֑וֹן ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כׇּל־אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הַזָּהָֽב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
שׁוֹם חַד פִּישׁוֹן הוּא מַקֵּיף יָת כָּל אֲרַע חֲוִילָה דְּתַמָּן דַּהְבָּא׃
ירושלמי (יונתן):
שׁוּם חַד פִּישׁוֹן הוּא דְמַקִיף יַת כָּל אֲרַע הִינְדִקֵי דְתַמָן דַהֲבָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פישון" - הוא נילוס נהר מצרים וע"ש שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון כמו ופשו פרשיו ד"א פישון שהוא מגדל פשתן שנאמר אצל מצרים (ישעיהו יט) ובושו עובדי פשתים

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

שם האחד — אמר הגאון, כי פישון – יאור מצרים. וידוע כי גיחון קרוב מארץ ישראל, כי כן כתוב: "והורדתם אותו אל גיחון" (מלכים א א לג), והוא בא מפאת מזרחית דרומית, גם פרת כן, והוא אחרית גבול הארץ מפאת מזרח. ומפרשים אמרו כי חדקל הוא הנהר השני העובר על בגדא"ד עם נהר פרת, אם כן הנה שלושתם מזרחים. ויאור מצרים יוצא מהר הלבונה רחוק מקו השוה בצד נגב; והראיה, גידולו בקיץ. וידענו כי גן עדן תחת הקו השוה, שלא יוסיף היום ולא יחסר כל ימות השנה. וריקי מוח תמהו איך יתכן זה. והראיות גמורות בלי ספק יש עליהם; אם כן, ירד פישון לפאת דרומית מערבית, ואחר כן ישוב דרך צפונית. ואין ראיה על פישון שהוא היאור, רק שתרגם "החוילה" כפי צרכו, כי אין לו קבלה; וכן עשה במשפחות ובמדינות, ובחיות ובעופות ובאבנים. אולי בחלום ראה, וכבר טעה במקצתם, כאשר אפרש במקומו; אם כן לא נישען על חלומותיו. אולי עשה כן לכבוד השם, בעבור שתרגם התורה בלשון ישמעאל ובכתיבתם, שלא יאמרו כי יש בתורה מילות לא ידענום. והזכיר הזהב, בעבור כבוד הנהר היוצא מהגן:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ארץ החוילה אשר שם הזהב" - לבאר שאינה חוילה של מצרים שאמר בה וישכנו מחוילה עד שור (להלן כה יח) כי זו מזרח המזרח והזכיר עוד שם הבדולח לשבח הנהר כי בחול אשר בו ועל שפתו ימצא הזהב ההוא הטוב והבדולח והשוהם כי כן ימצא בנהרות מהם שימצא שם הזהב ומהם אשר ימצא בהם הכסף וכן הבדולח והאבנים הטובות בנהרות ימצאו רובם ועל דעת הראשונים (רש"י ורס"ג וכן הוא בזוה"ק חיי שרה קכה) "פישון" הוא נילוס מצרים יסובב כל ארץ החוילה הזאת ויבא משם על פני כל ארץ מצרים עד נפלו בים הגדול באלכסנדריא של מצרים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יא) "שם האחד פישון הוא הסובב את כל ארץ החוילה". שם סמל הקנאה בביאה לבקש עושר והון רב ולאסוף אוצרות זהב, וגם באר מדוע יבקשו את הזהב וידרשו אחריו כ"כ, הוא יען אשר שם הזהב, יען שלא נמצא הזהב בכ"מ רק שם, שאם היה הזהב נמצא בכ"מ כמו שימצא הסיד והאבנים לא היה לו שום חשיבות, כי אין חשיבותו מצד עצמו רק מצד מעוט מציאותו:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

שם האחד פישון. מגדל פשתן ושמימיו מהלכין בשופי. הוא הסובב את כל ארץ החוילה. עדיין לא היתה חוילה; אלא "מגיד מראשית אחרית". אשר שם הזהב, זהב ודאי.

<< · מ"ג בראשית · ב · יא · >>