מ"ג במדבר לה לא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹֽא־תִקְח֥וּ כֹ֙פֶר֙ לְנֶ֣פֶשׁ רֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־ה֥וּא רָשָׁ֖ע לָמ֑וּת כִּי־מ֖וֹת יוּמָֽת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְלָא תְקַבְּלוּן מָמוֹן עַל אֱנָשׁ קָטוֹל דְּהוּא חַיָּיב לִמְמָת אֲרֵי אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל׃
ירושלמי (יונתן):
וְלָא תְקַבְּלוּן פּוּרְקַן לְשֵׁיזְבָא בַּר נַשׁ קָטוֹלָא דְהוּא חַיָיב לִמְמָת אֲרוּם אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵיל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא תקחו כפר" - (כתובות לז) לא יפטר בממון

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ולא תקחו כופר: לא יפטר בממון: שם בולט הגבול:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא תקחו כפר וגו'" - הנכון בכתוב הזה כי בתחלה הזהירנו מן המזיד ולא תקחו כופר פדיון ממון לנפש רוצח אשר הוא רשע למות כי על כל פנים יומת לא ינצל בשום ענין מן המיתה לא בגלות ולא במכות ועונשים אחרים ואחר כן אמר ולא תקחו כופר שינוס וישוב לארץ עד מות הכהן ויחזור אל מחוייבי הגלות אשר הזכיר שבהם עיקר הפרשה כאלו אמר וכן לא תקחו כופר מן רוצח שינוס וישוב לשבת בארץ קודם שימות הכהן ולא היה הצורך לומר שלא ניקח כופר שלא ינוס שם כלל כי כל הורג נפש בשגגה מתחלה יפחד מגואל הדם שלא ימיתהו בחום לבבו או שיחשוד אותו במזיד ולא ידבר בכופר שלא ינוס שם אבל אחרי נוסו ידבר בכופר שישוב אל ארצו ולא יתעכב שם כל ימי הכהן ואחרי שיברח ויעמוד לפני העדה למשפט ופטרו אותו לא יפחד ואז ירצה לשוב אל ביתו קודם הזמן ועל כן הזהירנו הכתוב מזה או יחסר וא"ו מן לשוב ויהיה טעמו "או לשוב" והראשון נכון בעיני

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ולא תקחו כופר לנפש רוצח. יגיד הכתוב שלא יפטר בשום ממון בעולם לפי שעון הרציחה אין כמוהו בכל העבירות מעבירות שבין אדם לחברו, והכתוב אומר (משלי כח) אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו. צא ולמד מאחאב שהרי נאמר (מלכים א כב) רק לא היה כאחאב, וכשנמדדו עונותיו וזכיותיו לפני הקב"ה לא נמצא בו עון לחייבו כליה ולקטרג עליו תחלה כי אם נבות, הוא שכתוב (מלכים א כב) ותצא הרוח מלפני ה', ודרשו רז"ל זה רוח נבות, וכתיב (שם) ויאמר לו תפתה וגם תוכל צא ועשה כן, ואותו רשע לא הרגו בידיו אלא שסבב הריגתו, ק"ו למי שהורג בידו.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כח ""ולא תקחו כפר לנפש רוצח". ר"ל שלא נלמד ממ"ש אם כפר יושת עליו כמו שנותנים כפר למומתין בידי שמים כן למומתים בידי אדם, ועפ"ז משנגמר דינו דינו כמת, ופי' ר' יאשיה שפטורים על חבלתו, ור' יונתן פי' שפטורים על הריגתו, רק באר שזה רק אם הוא רשע למות שהוא משנגמר דינו לא קודם לכן, ואם חבלו בו או הרגוהו קודם לכן אף

שאח"כ נגמר דינו חייבים, ועמ"ש בפ' משפטים (סי' ק"ט):

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ולא תקחו כופר לנפש רוצח - למה נאמר? לפי שהוא אומר שמות כא אם כופר יושת עליו, או כשם שנותנים פדיון למומתים בידי שמים - כך יהיו נותנים למומתים בידי אדם? ת"ל ולא תקחו כופר.

ר' יאשיה אומר: הרי שיצא ליהרג וחבל באחרים - חייב. חבלו בו אחרים - פטורים בגופו, ולא בממונו. או עד שלא נגמר דינו? ת"ל אשר הוא רשע למות: עד שלא נגמר דינו - חייב, משנגמר דינו - פטור.

ר' יונתן אומר: הרי שיצא ליהרג, וקדם אחר והרגו - פטור. או עד שלא נגמר דינו? ת"ל אשר הוא רשע למות: עד שלא נגמר דינו - חייב, משנגמר דינו - פטור:

<< · מ"ג במדבר · לה · לא · >>