רש"י על במדבר לה
<< · רש"י על במדבר · לה · >>
פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
פסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
פסוק טז
פסוק יז
"באבן יד" - (ספרי) שיש בה מלא יד
"אשר ימות בה" - שיש בה שיעור להמית כתרגומו לפי שנאמר (שמות כא) והכה איש את רעהו באבן ולא נתן בה שיעור יכול כל שהוא לכך נא' אשר ימות בהפסוק יח
פסוק יט
פסוק כ
פסוק כב
פסוק כג
"או בכל אבן אשר ימות בה כח" - הכהו
"בלא ראות" - שלא ראהו
"ויפל עליו" - (מכות יא) מכאן אמרו ההורג דרך ירידה גולה דרך עלייה אינו גולהפסוק כה
"עד מות הכהן הגדול" - שהוא בא להשרות שכינה בישראל ולהאריך ימיהם והרוצח בא לסלק את השכינה מישראל ומקצר את ימי החיים אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול ד"א לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו
"אשר משח אותו בשמן הקדש" - לפי פשוטו מן המקראות הקצרים הוא שלא פירש מי משחו אלא כמו אשר משחו המושח אותו בשמן הקדש ורבותינו דרשוהו במסכת מכות לראיית דבר ללמד שאם עד שלא נגמר דינו מת כהן גדול ומנו אחר תחתיו ולאחר מכאן נגמר דינו חוזר במיתתו של שני שנא' אשר משח אותו וכי הוא משחו לכהן או הכהן משח אותו אלא להביא את הנמשח בימיו שמחזירו במיתתו (מכות יב)פסוק כז
פסוק כט
פסוק ל
"כל מכה נפש וגו'" - הבא להרגו על שהכה את הנפש
"לפי עדים ירצח" - שיעידו שבמזיד ובהתראה הרגופסוק לא
פסוק לב
"ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו" - למי שנס אל עיר מקלטו שהרג בשוגג אינו נפטר מגלות בממון ליתן כופר לשוב לשבת בארץ בטרם ימות הכהן
"לנוס" - כמו לנס (בשו"א ובקמ"ץ) כמו (מיכה ב) שובי מלחמה ששבו מן המלחמה וכן (צפניה ג) נוגי ממועד וכן (יהושע ה) כי מולים היו כאשר תאמר שוב על מי ששב כבר ומול על מי שמל כבר כן תאמר לנוס על מי שנס כבר וקורהו נוס כלומר מוברח וא"ת לנוס לברוח ותפרשהו לא תקחו כופר למי שיש לו לברוח לפטרו מן הגלות לא ידעתי היאך יאמר לשוב לשבת בארץ הרי עדיין לא נס ומהיכן ישובפסוק לג
פסוק לד
"אשר אני שכן בתוכה" - שלא תשכינו אותי בטומאתה
"כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל" - אף בזמן שהם טמאים שכינה (שרויה) ביניהם
<< · רש"י על במדבר · לה · >>