מ"ג במדבר לה לב


<< · מ"ג במדבר · לה · לב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹא־תִקְח֣וּ כֹ֔פֶר לָנ֖וּס אֶל־עִ֣יר מִקְלָט֑וֹ לָשׁוּב֙ לָשֶׁ֣בֶת בָּאָ֔רֶץ עַד־מ֖וֹת הַכֹּהֵֽן׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְלָא תְקַבְּלוּן מָמוֹן לְמִעְרַק לְקִרְיַת שֵׁיזָבוּתֵיהּ לִמְתָּב לְמִתַּב בְּאַרְעָא עַד דִּימוּת כָּהֲנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְלָא תְקַבְּלוּן פּוּרְקַן לִדְעָרַק לְקִרְיְיתָא דְקַלְטֵיהּ לְמֵיתוּב לְמֵיתַב בְּאַרְעָא עַד זְמַן דִימוּת כַּהֲנָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו" - למי שנס אל עיר מקלטו שהרג בשוגג אינו נפטר מגלות בממון ליתן כופר לשוב לשבת בארץ בטרם ימות הכהן "לנוס" - כמו לנס (בשו"א ובקמ"ץ) כמו (מיכה ב) שובי מלחמה ששבו מן המלחמה וכן (צפניה ג) נוגי ממועד וכן (יהושע ה) כי מולים היו כאשר תאמר שוב על מי ששב כבר ומול על מי שמל כבר כן תאמר לנוס על מי שנס כבר וקורהו נוס כלומר מוברח וא"ת לנוס לברוח ותפרשהו לא תקחו כופר למי שיש לו לברוח לפטרו מן הגלות לא ידעתי היאך יאמר לשוב לשבת בארץ הרי עדיין לא נס ומהיכן ישוב

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ – לְמִי שֶׁנָּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ, שֶׁהָרַג בְּשׁוֹגֵג; אֵינוֹ נִפְטָר מִגָּלוּת בְּמָמוֹן, לִתֵּן כֹּפֶר לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ בְּטֶרֶם יָמוּת הַכֹּהֵן.
לָנוּס – כְּמוֹ לְנָס (בִּשְׁוָא וּבְקָמַץ), כְּמוֹ "שׁוּבֵי מִלְחָמָה" (מיכה ב,ח), שֶׁשָּׁבוּ מִן הַמִּלְחָמָה; וְכֵן: "נוּגֵי מִמּוֹעֵד" (צפניה ג,יח); וְכֵן: "כִּי מֻלִים הָיוּ" (יהושע ה,ה). כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר "שׁוּב" עַל מִי שֶׁשָּׁב כְּבָר, וּ"מוּל" עַל שֶׁמָּל כְּבָר, כֵּן תֹּאמַר לָנוּס עַל מִי שֶׁנָּס כְּבָר, וְקוֹרֵהוּ "נוּס", כְּלוֹמַר מֻבְרָח. וְאִם תֹּאמַר: לָנוּס – לִבְרֹחַ, וּתְפָרְשֵׁהוּ: לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִבְרֹחַ, לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת, לֹא יָדַעְתִּי הֵיאַךְ יֹאמַר: לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ? הֲרֵי עֲדַיִן לֹא נָס, וּמֵהֵיכָן יָשׁוּב?

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

עד מות הכהן: הגדול, לפי פשוטו כל ימי השופט הגדול, דוגמת אסיריו לא פתח ביתה:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו רמב"ן על במדבר לה לא

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כט ""ולא תקחו כפר לנוס", פרש"י למי שנס אל עיר מקלט שהרג בשוגג אינו נפטר מגלות בממון, לפי זה היה גרסתו כפי שהגיה הגר"א ומה שנתקשה רש"י במ"ש לשוב

לשבת תקן הרמב"ן שלא היה מן הצורך לאמר שלא יקחו ממנו שוחד שלא ינוס שם כלל, כי כל הורג נפש יפחד מן גואל הדם ובודאי ינוס לעיר מקלט, אך יתן כפר שינוס אל עיר

מקלט לפי שעה עד תשוב חמת גואל הדם ואח"כ ישוב לשבת בארץ, וכן מבואר בכתובות (דף ל"ז ע"ב):

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו - הרי שהרג את הנפש במזיד, שומע אני אם יתן ממון ויגלה? ת"ל לא תקחו כופר לנוס שמה:

<< · מ"ג במדבר · לה · לב · >>