מ"ג במדבר כד ח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֵל דְּאַפֵּיקִנּוּן מִמִּצְרַיִם תּוּקְפָא וְרוּמָא דִּילֵיהּ יֵיכְלוּן בֵּית יִשְׂרָאֵל נִכְסֵי עַמְמַיָּא שָׂנְאֵיהוֹן וּבְבִזַּת מַלְכֵיהוֹן יִתְפַּנְּקוּן וְאַרְעָתְהוֹן יַחְסְנוּן׃
ירושלמי (יונתן):
אֱלָהָא דְאַפֵּיקִינוּן פְּרִיקִין מִמִצְרַיִם תּוּקְפָא וְרוֹמָא תּוּשְׁבַּחְתָּא גְבוּרְתָּא דִילֵיהּ יְשֵׁיצֵי יַת אוּמַיָא בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וְתוּקְפְהוֹן יִתְבַּר וְגִירֵי מְחַוַות פּוּרְעָנוּתֵיהּ יְגָרֵי בְהוֹן וִישֵׁיצוּנוּן:
ירושלמי (קטעים):
אֱלָהָא דִפְרַק וְאַפֵּיק יַתְהוֹן פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם תּוּקְפָא וְתוּשְׁבָּחָא וְרוֹמְמוּתָא דִידֵיהּ יָכְלִין בְּנֵי יִשְרָאֵל עַל בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וְקוּרְיַיתְהוֹן יִפְלְגוּן וְגִבָּרֵיהוֹן יִקְטְלוּן וּמוֹתָרֵיהוֹן יִפְלְגוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל מוציאו ממצרים" - מי גורם להם הגדולה הזאת אל המוציאם ממצרים בתוקף ורום שלו יאכל את הגוים שהם צריו

"ועצמותיהם" - של צרים

"יגרם" - מנחם פתר בו ל' שבירה וכן לא גרמו לבקר וכן ואת חרסיה תגרמי ואני אומר ל' עצם הוא שמגרר הבשר בשניו מסביב והמוח שבפנים ומעמיד העצם של ערמימותו

"וחציו ימחץ" - אונקלוס תרגם חציו של צרים חלוקה שלהם כמו בעלי חצים מרי פלגותא (ל' חלוקה וחציה) וכן ימחץ לשון ומחצה וחלפה רקתו שיחצו את ארצם ויש לפתור לשון חצים ממש חציו של הקב"ה ימחץ בדמם של צרים יטבול ויצטבע בדמם כמו למען תמחץ רגלך בדם ואינו זז מלשון מכה כמו מחצתי שהצבוע בדם נראה כאילו מחוץ ונגוע

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם – מִי גוֹרֵם לָהֶם הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת? אֵל הַמּוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם בְּתֹקֶף וְרוּם שֶׁלּוֹ; יֹאכַל אֶת הַגּוֹיִּם שֶׁהֵם צָרָיו.
וְעַצְמֹתֵיהֶם – שֶׁל צָרִים.
יְגָרֵם – מְנַחֵם פָּתַר בּוֹ לְשׁוֹן שְׁבִירָה, וְכֵן: "לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר" (צפניה ג,יג), וְכֵן: "וְאֶת חֲרָשֶׁיהָ תְּגָרֵמִי" (יחזקאל כג,לד). וַאֲנִי אוֹמֵר: לְשׁוֹן עֶצֶם הוּא, שֶׁמְּגָרֵר הַבָּשָׂר בְּשִׁנָּיו מִסָּבִיב וְהַמֹּחַ שֶׁבִּפְנִים, וּמַעֲמִיד הָעֶצֶם עַל עַרְמִימוּתוֹ.
וְחִצָּיו יִמְחָץ – אוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם ["וְאַרְעָתְהוֹן יַחְסְנוּן", וְאַרְצוֹתֵיהֶם יִירָשׁוּ]: 'חִצָּיו שֶׁל צָרִים', חֲלֻקָּה שֶׁלָּהֶם, כְּמוֹ: "בַּעֲלֵי חִצִּים" (בראשית מט,כג), "מָרֵי פַלְגוּתָא". וְכֵן יִמְחָץ – לְשׁוֹן "וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ" (שופטים ה,כו), שֶׁיֶחֱצוּ אֶת אַרְצָם. וְיֵשׁ לִפְתֹּר לְשׁוֹן חִצִּים מַמָּשׁ: חִצָּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמְחַץ בְּדָמָם שֶׁל צָרִים, יִטְבֹּל וְיִצְטַבַּע בְּדָמָם, כְּמוֹ: "לְמַעַן תִּמְחַץ רַגְלְךָ בְּדָם" (תהלים סח,כד). וְאֵינוֹ זָז מִלְּשׁוֹן מַכָּה, כְּמוֹ "מָחַצְתִּי" (דברים לב,לט), שֶׁהַצָּבוּעַ בְּדָם נִרְאֶה כְּאִלּוּ מָחוּץ וְנָגוּעַ.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

תועפות: חוזק, כמו ותועפות הרים לו:


ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יאכל גוים צריו" לעתיד לבא כאמרו ונקם ישיב לצריו:

" וחציו ימחץ" כאמר ואשכיר חצי מדם:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל", ואח"כ לא יצטרכו לצאת למלחמה על אויביהם כמו בימי יהושע כי ה"אל" שהוציאו ממצרים שהוא לו כתועפות וחזקו של ראם כמ"ש וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח, האל הזה הוא יאכל את גוים שהם צריו של ישראל, ויגרם את עצמותיהם. וחציו ימחץ, ר"ל הגוים שהיו חציו של הקב"ה שבהם המית את העמים החוטאים נגדו כענין הוי אשור

שבט אפי (ישעיה י) ימחץ ה':

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

אל מוציאו ממצרים וגו'. פירוש על דרך אומרם ז"ל כי בצאת ישראל ממצרים בררו כל נצוצי הקדושה שהיו בקליפת מצרים, וכבר הקדמנו שתוקף הקדושה היא כשמבררת ענפיה, והוא אומרו מוציאו וגו' כתועפות ראם לו פירוש לעם, ולזה גם כן רמז במאמר יאכל גוים צריו שהאכילה היא להוציא ניצוץ הקדושה שבו ותהיה נכללת בנפש ישראל בסוד (משלי יג) צדיק אוכל לשובע נפשו, ואומר ועצמותיהם פירוש ואפילו בחינה המתעצמת בהם יגרם אותה, ואומרו וחציו ימחץ יתבאר על דרך אומרם ז"ל (תנחומא פ' בשלח) בפסוק (ישעי' כד) יפקוד ה' על צבא וגו' שאין הקדוש ברוך הוא מאבד אומה למטה עד שפוקד על שר שלה למעלה, והנה כשהאומה נחלשת לבד לא יאבד השר למעלה אלא ישפילנו ה' וכשהאומה יארע לה כסדום ועמורה אז יאבד שרה למעלה, והוא אומרו וחציו פירוש כח מערכתם שהם חצים הלוחמים בעדם והם השרים, ימחץ על דרך אומרו (תהלים קי) מחץ ראש על ארץ רבה שיאבדו כח שריהם מלמעלה, ואם נפרש ימחץ לשון טבילה ורחיצה יכוין לומר שאין זורקין חץ שאינו נתקע בהם ונטבל בדמם:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

אל מוציאו ממצרים. אמר זה ב"פ לומר כשם שהוציאם ממצרים כן יוצאים לע"ל:

ועצמותיהם. עי"ן תלויה לומר לך כי יעקור ז' עממים ולע"ל ס"ג אומות וזה הוא כולו ס"ג יחדו נאלחו:

<< · מ"ג במדבר · כד · ח · >>