מ"ג במדבר כא יא


<< · מ"ג במדבר · כא · יא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מוֹאָב מִמִּזְרַח הַשָּׁמֶשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּסְע֖וּ מֵאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֞וּ בְּעִיֵּ֣י הָֽעֲבָרִ֗ים בַּמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מוֹאָ֔ב מִמִּזְרַ֖ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּנְטַלוּ מֵאוֹבוֹת וּשְׁרוֹ בִּמְגָזַת עִבְרָאֵי בְּמַדְבְּרָא דְּעַל אַפֵּי מוֹאָב מִמַּדְנַח שִׁמְשָׁא׃
ירושלמי (יונתן):
וּנְטָלוּ מֵאוֹבוֹת וּשְׁרוֹ בְּמֵשְׁרֵי מְגִזְתָא בְּמַדְבְּרָא אָתַר דִמְכֻוָן עַל אַנְפֵּי מוֹאָב מִמַדְנַח שִׁמְשָׁא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בעיי העברים" - לא ידעתי למה נקרא שמם עיים ועי לשון חורבה הוא דבר הטאוט במטאטא והעי"ן בו יסוד לבדה והוא מלשון יעים (ישעיהו כח) ויעה ברד

"העברים" - דרך מעבר העוברים שם את הר נבו אל ארץ כנען שהוא מפסיק בין ארץ מואב לארץ אמורי

"על פני מואב ממזרח השמש" - במזרחה של ארץ מואב 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים – לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם 'עִיִּים'. וְ'עִי' לְשׁוֹן חֻרְבָּה הוּא, דָּבָר הַטָּאוּט בְּמַטְאֲטֵא, וְהָעַיִ"ן בּוֹ יְסוֹד לְבַדָּהּ; וְהוּא מִלְּשׁוֹן "יָעִים" (במדבר ד,יד); "וְיָעָה בָרָד" (ישעיהו כח,יז).
הָעֲבָרִים – דֶּרֶךְ מַעֲבַר הָעוֹבְרִים שָׁם אֶת הַר נְבוֹ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁהוּא מַפְסִיק בֵּין אֶרֶץ מוֹאָב לְאֶרֶץ אֱמוֹרִי.
עַל פְּנֵי מוֹאָב מִמִּזְרַח הַשָּׁמֶשׁ – בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ מוֹאָב.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בעיי העברים: לשון ארץ חריבה, כמו וירושלים עיים תהיה, לעי השדה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויסעו מאבת", הנה הלכו כל דרומו של אדום ושל מואב עד שבאו לעיי העברים במזרחה של מואב:

<< · מ"ג במדבר · כא · יא · >>