מ"ג במדבר י לא
<< · מ"ג במדבר י · לא · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י ׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם׃
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר לָא כְעַן תִּשְׁבּוֹק יָתַנָא אֲרֵי עַל כֵּן יְדַעְתָּא כַּד הֲוֵינָא שָׁרַן בְּמַדְבְּרָא וּגְבוּרָן דְּאִתְעֲבִידָא לַנָא חֲזֵיתָא בְּעֵינָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר לָא כְדוּן תִּשְׁבּוֹק יָתָנָא אֲרוּם בְּגִין כֵּן דִידַעְתְּ כַּד הֲוֵינָן שְׁרַן בְּמַדְבְּרָא לְמִידַן וְאַלִיפַת לָנָא עֵיסַק דִינָא וַהֲוָיַת חָבִיב עֲלָן כְּבָבַת עֵינָנָא: |
רש"י (כל הפרק)
"אל נא תעזב" - אין נא אלא לשון בקשה שלא יאמרו לא נתגייר יתרו מחבה סבור היה שיש לגרים חלק בארץ עכשיו שראה שאין להם חלק הניחם והלך לו
"כי על כן ידעת חנתנו במדבר" - כי נאה לך לעשות זאת על אשר ידעת חנותנו במדבר וראית נסים וגבורות שנעשו לנו
"כי על כן ידעת" - כמו על אשר ידעת כמו (בראשית לח) כי על כן לא נתתיה לשלה בני (שם יח) כי על כן עברתם (שם יט) כי על כן באו (שם לג) כי על כן ראיתי פניך
"והיית לנו לעינים" - לשון עבר כתרגומו ד"א לשון עתיד כל דבר ודבר שיתעלם מעינינו תהיה מאיר עינינו ד"א שתהא חביב עלינו כגלגל עינינו שנא' (דברים י) ואהבתם את הגררש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר – כִּי נָאֶה לְךָ לַעֲשׂוֹת זֹאת, עַל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ חֲנוֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְרָאִיתָ נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ לָנוּ (שם).
כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ – כְּמוֹ 'עַל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ', כְּמוֹ: "כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי" (בראשית לח,כו); "כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם" (שם יח,ה); "כִּי עַל כֵּן בָּאוּ" (שם יט,ח); "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ" (שם לג,י).
וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם – לְשׁוֹן עָבָר, כְּתַרְגּוּמוֹ ["וּגְבוּרָן דְּאִתְעֲבִידָא לַנָא חֲזֵיתָא בְּעֵינָךְ" = 'ואת הגבורות שנעשו לנו, ראית בעיניך']. דָּבָר אַחֵר, לְשׁוֹן עָתִיד: כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁיִּתְעַלֵּם מֵעֵינֵינוּ, תִּהְיֶה מֵאִיר עֵינֵינוּ. דָּבָר אַחֵר: שֶׁתְּהֵא חָבִיב עָלֵינוּ כְּגַלְגַּל עֵינֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאַהֲבְתֶּם אֶת הַגֵּר" (דברים י,ט; ספרי שם).
רשב"ם (כל הפרק)
כי על כן: אשר ידעת ונתתה על לב צרכינו בחנותינו במדבר וגם הייתה לנו לעינים לתת לנו עצה טובה כדכתיב בוישמע יתרו דוגמת עינים הייתי לעיור:
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
והיית לנו לעינים. להורות לנו הדרך, וי"ל כיון שישראל היו נוסעים על פי הענן והוא המורה להם הדרך מה צורך היה להם ביתרו, אבל משה אמר כן כדי לחזק לב קטני אמנה שהיו ביניהם אשר לבם היה יותר מתנחם ומתחזק במנהיג בשר ודם.
או יאמר והיית לנו לעינים, לעדות בפני האומות ממה שראית בעיניך האותות והמופתים הגדולים ויראו ויקחו מוסר ויכנסו תחת כנפי השכינה, וזה דעת אונקלוס ע"ה שתרגם וגבורן דאתעבידא לנא חזיתא בעינך.
ספורנו (כל הפרק)
"אל נא תעזוב אותנו" ילכו בניך לפחות עמנו:
" כי על כן ידעת חנותנו במדבר" ואם יעזבונו גם בניך תחללו את ה' בעיני האומות שיאמרו אילו ראה יתרו בהם ענין אלהי באמת לא היה עוזב אותם הוא ובניו. ובזה הסכים משה ויתרו ובניו כי אמנם יתרו חזר אל ארצו כאמרו וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו ובניו הלכו עם ישראל בלי ספק כמו שהעיד בספר שופטים באמרו ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה:מלבי"ם (כל הפרק)
"ויאמר", אז אמר לו משה שבנסיעתו עמהם יצמח ג"כ תכלית טוב ותועלת כללי, ואל נא תעזב אותנו, כי בהליכתך תעשה טובה לכללות העם ותחת שאתה רוצה להטיב עם בני מדין תטיב עם ב"י באשר אתה יודע ובקי בעניני חנותנו, ותהיה לנו לעינים כי נהנה ממך עצה ותושיה. וגם אמר כי על כן ידעת ר"ל הלא לתכלית זה עצמו שאתה חפץ לזכות את הרבים לתכלית זה ידעת את חנותנו במדבר ובאת אלינו והיית לנו לעינים בעבר שעפ"י עצתך בחרנו שופטים כמ"ש בפ' יתרו והשם הסכים אל עצתך, ולתכלית זה תלך עמנו גם
עתה:אור החיים (כל הפרק)
מדרש ספרי (כל הפרק)
ויאמר אל נא תעזוב אותנו. אין נא אלא לשון בקשה; א"ל: אם אין אתה מקבל עליך - גוזר אני גזירה עליך, עכשיו אומרים ישראל: לא נתגייר יתרו מחיבה! כסבור היה יתרו שיש חלק לגרים בארץ ישראל; עכשיו שראה שאין להם חלק - הניחם והלך לו.
ד"א: כסבור אתה שאתה מרבה כבוד? - אין אתה אלא ממעט! כמה גרים ועבדים עתידים להיכנס תחת כנפי השכינה!
והיית לנו לעינים. שלא תנעול דלת בפני הגרים הבאים, לומר אם יתרו חתנו של מלך לא קיבל עליו ק"ו לשאר בני אדם:
כי על כן ידעת חנותינו במדבר. א"ל: אלו אחר שלא ראה נסים וגבורות במדבר, ויניח וילך - כדיי הוא הדבר. אתה שראית - תניח ותלך?! אל נא תעזוב אותנו.
ר' יהודה אומר: אתה הוא שראיתה חן שניתן לאבותינו במצרים, שנא' שמות יב וה' נתן את חן העם בעיני מצרים - תניח ותלך?!
ד"א והיית לנו לעינים. אפילו אין דיינים, אלא שכל דבר ודבר שנתעלם מעינינו - תהיה מאיר עינינו בו. כענין שנא' שמות יח ואתה תחזה מכל העם. והלא אף ביד משה היה מסיני שנא' (שם) וצוך אלהים ויכלת עמוד! ולמה נתעלם ממשה? לתלות זכות בזכאי, כדי שיתלה הדבר ביתרו.
ד"א: שתהא חביב עלינו כגלגל עינים, שנא' דברים י ואהבתם את הגר שמות כג וגר לא תלחץ שמות כב וגר לא תונה ולא תלחצנו.