מ"ג אסתר ג יד

מקראות גדולות אסתר


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים להיות עתדים ליום הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים לִהְיוֹת עֲתִדִים לַיּוֹם הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פַּתְשֶׁ֣גֶן הַכְּתָ֗ב לְהִנָּ֤תֵֽן דָּת֙ בְּכׇל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֔ה גָּל֖וּי לְכׇל־הָֽעַמִּ֑ים לִהְי֥וֹת עֲתִדִ֖ים לַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

דיטגמא דכתבא למהוי מתיהיבא גזרתיה בכל פלכא ופלכא מפרסם לכל עממיא למהויהון זמינין ליומא הדין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פתשגן" - לשון ארמי ספור הכתב דרישממ"נט בלעז

"להנתן דת" - ציווי הכתב שהיה אומר להנתן חוק גזירת המלך

"גלוי לכל העמים" - דבר זה

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · ג · יד · >>


יד.

"וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי" שלחה ואמרה לו דברים שהן נוגעין בלבו אמרה לו אם רואין אותי נאה הן נותנין עיניהם להשתמש בי והורגים אותך ואם רואין אותי כעורה את מתגנת בי רמזתו ולא נרמז עקצתו ולא נעקץ שלחה ואמרה לו קומיס איסטבלאטי של בית אבא היית והיית למוד להיות מכניס לפניך נשים זונות ערומות ועכשיו שנכנסת למלכות לא חזרת מקלקולך רמזתו ולא נרמז עקצתו ולא נעקץ שלחה ואמרה אפי' אנדתיקוס של בית אבא לא נידונו ערומים הדא ה"ד (דניאל ג, כא): "בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פַּטְּשֵׁיהוֹן" רבי יודן אמר בגוליהון ורב הונא אמר במוקסיהון.
ר' שמעון בר אבא אמר בשם רבי יוחנן אין הקדוש ברוך הוא דן את הרשעים בגיהנם אלא ערומים ומה טעם דכתיב (תהלים עג, כ): "בעיר צלמם תבזה" אמר ר' שמואל בר נחמן הן דליסטאות מקפח תמן מצטלב א"ר נתן אף מצריים ברידתן בים לא נידונו אלא ערומים מה טעם (שמות טו, ח): "וברוח אפך נערמו מים" ורבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן אמר אין הרשע יוצא מן העולם עד שהקדוש ברוך הוא מראה קניין דידיה היאך הוה מיתציד:

<< · מ"ג אסתר · ג · יד · >>