מ"ג אסתר א ט

<< · מ"ג אסתר · א · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות אשר למלך אחשורוש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים בֵּית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גַּ֚ם וַשְׁתִּ֣י הַמַּלְכָּ֔ה עָשְׂתָ֖ה מִשְׁתֵּ֣ה נָשִׁ֑ים בֵּ֚ית הַמַּלְכ֔וּת אֲשֶׁ֖ר לַמֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ׃

תרגום

תרגום אסתר (כל הפרק)

אוף ושתי מלכתא רשיעתא עבדא משתא נשיא בבית מלכותא אתר קיטון בית דמוך די למלכא אחשורוש.

​ 

תרגום שני (כל הפרק)

ולחוד ושתי מלכתא עבדת משקיא לנשי והות מזגא להון חמרא אוכמא ואותיבת יתהון בגו פלטין מטול תחזי להון עותרא דמלכא. ולמה אותיבת יתהון מטול דתחזי להון עותרא דמלכא. והוו משאלין לה היך דמיך מלכא. והות מחזיא להון למה נשי בעין דידעון כל מילי. והות אמרה להון מגניא מלכא לכא אכיל לכא שתי ולכא דמיך מטול כן כתיב בית המלכות.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

השאלות:

• למה עשתה ושתי משתה ביחוד, וקראה בשם "משתה נשים".
• ולאיזה צורך מספר זאת ומודיע המקום שהיה ב"בית המלכות".
• וגם "אשר למלך אחשורוש" מיותר.
• גם צריך להבין השינויים, למה פה ובפסוק י"א ט"ז י"ז קראה "ושתי המלכה", שמורה שמלכותה לא היה מצד עצמה, ובפסוק י"ב וט"ז קראה המלכה ושתי:
• גם (נראה חסר).

כבר בארנו בפסוק א' שאחשורוש בעת שתפס כל המלכות שהיתה תחילה תחת שבט בבל ופקודת כשדים, לקח את ושתי לו לאשה, ועל ידי כן הודו כולם במלכותם, יען שהמלוכה מגיע לו בנחלה ע"י ושתי שהיא יורשת עצר, ועתה שחשב מחשבות למלוך ממלכה בלתי מוגבלת, שעל זה חרד כל החרדה הזאת בשנותו את כסאו לשושן ובעשיית המשתה כנ"ל, שרצה להחשיב את עצמו כאלו כבש הממלכות האלה בחרבו וביד חזקה ימלוך עליהם, ורצה ששרי המדינות יסכימו עמו בזה שינהיג המלוכה בלי הגבלה רק ימשול כרצונו, הנה עתה היו נישואי ושתי כסילון ממאיר בעיניו כי ע"י נשואי ושתי נחשב כאלו מעצמם קבלוהו למלך ע"י ירושת ושתי, וממילא דינו כמלך הנעשה בבחירת העם, שמלכותו מוגבלת ע"פ דתות ונימוסי העמים. לכן חשב מחשבות והתנכל להראות כי לא לקח את ושתי מצד יחוסה ולא על ידה הצליח למלוכה, כי בעת כבש המלכות מיד בבל נפסקה מלכות בבל וושתי באתה לידו כשבוית חרב ולא ע"י יחוסה לקחה רק על ידי יפיה, ולא על ידה בא למלוכה, כי נהפוך הוא שהיא מלכה על ידו, באופן שלא יצדק לקראה בשם המלכה ושתי, רק ושתי המלכה, כי אין מלכותה מצד עצמה רק ע"י אחשורוש, ושמה קדם למלכותה, והאות הראשון לזה היה במשתה אשר עשתה, שאם היתה יורשת עצר והוא מלך על ידה, הלא היה ראוי שתעשה גם היא משתה אל השרים, אחר שהיא העיקר במלוכה, וגם שיהיה המשתה בבית מלכותה המיוחד לה מצד עצמה שהיא המולכת מצד עצמה, אבל לא היה כן, רק גם ושתי המלכה מצד שהחליט שעיקר ענינה הוא ושתי המלכה ששמה קודם למלכותה ואין מלכותה רק על ידו, לזה לא עשתה רק משתה נשים לא אל השרים והעמים, וזאת שנית שהמשתה היה רק בבית המלכות אשר למלך אחשורוש, באופן שמורה שהיא אין לה בית מלכות בפני עצמו, רק לו לבדו יאתה המלוכה :

אלשיך

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(ט) "גם ושתי המלכה וכו'". בא להורות איך עלינו לשבח לאדון הכל אשר בחר בנו מכל מה שברא ונפלאה אהבתו יתברך אותנו מאהבת בנים. כי הלא אב את בן ירצה, בהעותו יכין לו שבט יכנו, ואחרי הכותו אותו, אשר טרף ירפאנו, יך ויחבשנו. ומי הוא זה ואיזה הוא אב רחמן אשר בעת ובעונה אשר יכעיסנו בנו יחידו טרם יכין שבטו יכין רפואתו ותקנתו. ומי עור כבלתי מביט אל גודל רחמיו יתברך אשר הפליא אהבתו אותנו עד בלי די לאהבה אותו יתברך ולדבקה בו בכל נפשו ובכל מאודו בחשק נמרץ מקירות לבו, כי הוא אלהינו הוא אבינו וכל מעייניו להפליא חסדו לנו. כי לא בלבד טרם מכה ציץ רפואה יפרח, כי אם שאף גם במקום עוותנו ורשענו משם תצמח ישועתנו. כי הנה אנחנו פשענו ומרינו בסעודתו של אחשורוש, ושם שם לנו צמיחת קרן ישועה, כי גם ושתי המלכה עשתה וכו', ויתן הוא יתברך בפי המלך להביא את ושתי המלכה לפניו במשתה ההוא אשר חטאנו בו. ונמשך שיהרגוה ותפנה מקום לאסתר תירשנה, למען על ידה תהיה גאולתנו ותיקון מעשינו אשר חטאנו. כי במצותה ועצתה היתה סליחתנו, כי לעומת הנאת הסעודה ציותה עלינו לצום שלשת ימים לילה ויום, ועלתה ארוכה למחלת רשענו, ויגאלנו כרחמיו וכרוב חסדיו: ולבאר הכתוב נעיר ייתור אומרו אשר למלך אחשורוש, כי מי לא ידע כי בית המלכות אשר לו הוא. וגם נשית לב אל אומרו ושתי המלכה ולא אמר המלכה ושתי, כאשר נאמר בפסוק עצמו למלך אחשורוש ולא אמר לאחשורוש המלך, וגם לפנים נאמר בה המלכה ושתי. אך יכוין לומר ראה נא את אשר נתגאית האשה הזאת. כי הלא מהראוי היה תעשה משתה בית הנשים ולא בית המלכות שלו, והמלך עשה משתה בחצר, כאשר הקשו רבותינו ז"ל (מגילה יב א) בית הנשים מבעי ליה וכו'. אך התגאית באומרה כי היא מעצמה מלכה כי בת מלכים היתה והוא אהורייריה דאבוה (שם יב ב). ולא הכירה כי איננה רק ושתי שמה לבדה והמלכות בא אליה אחר כך מצדו, כי הוא המלך וממנו בא לה המלכות, כי אין המלכות בא אל הנקבה מצד אביה רק מצד בעלה. ומה גם שכשנהרג בלשצר אביה ונאבד מלכות כשדים נשארה יתומה עניה סוערה, כי נחרב בית אביה, ולא באה מלכותה אליה רק מצד בעלה. ולא היה לה להתגאות עליו לעשות משתה בבית המיוחד למלכות, רק בית הנשים, כי הלא היא ושתי המלכה שהמלכות בא אליה אחר שמה, עם היות שהוא אשר למלך אחשורוש שמלכותו אליו בעצם, ולא נגרר אחר זולתו, כי אם מלכותו קודם לשמו, וזהו אשר למלך אחשורוש. ומה גם כי טרם יקרא אחשורוש היה לו מלכות כי הוא יורש עצר מצד אביו, כי בן דריוש הוא, כמאמרם ז"ל (ילקוט אסתר תתרמט) שדריוש הרג את בלשצר והומלך על מלכות כשדים, והשיא את ושתי בתו לבנו. וירמוז הגם להורות שהיה דומה אל משתה המלך באיכות ובכמות, שגם הוא היה שבעת ימים, ושזימנה גם היא לשרות כאשר קרא הוא לכל השרים, כמאמרם ז"ל (אסתר רבה ג י) שאמרה אם ימרדו בו השרים יהיו נשיהם ממושכנות אתה בבית. ואפשר גם כן ידמה אל משתה המלך במה שגם היא קראה לנשי בני עמנו להחטיאם כמוהו:

מגילת סתרים

עריכה

• לפירוש "מגילת סתרים" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה" אמרו בש"ס שניהם לדבר עבירה נתכוונו והיינו שכוונת שניהם להרבות ניאוף ולכך עשתה בית המלכות סמוך למשתה הזכרים שיזונו עיניהם מן הערוה:

מדרש רבה (כל הפסוק)

עריכה

<< · אסתר רבה · א · ט · >>

ט.    [ עריכה ]
א"ר לוי כל מקום שנאמר שדה הוא עיר עיר מדינה מדינה אפרכיה שדה הוא עיר מניין שנאמר (מ"א ב, כו): "ענתות לך על שדך" עיר מדינה מניין שנאמר (יחזקאל ט, ד): "עבור בתוך העיר בתוך ירושלם" מדינה אפרכיה מניין שנאמר "שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה": 

אור חדש

פרק א/פסוק ט

גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים (אסתר א, ט) וגו' לא הל"ל רק והמלכה ושתי עשתה משתה נשים אבל בא לומר כי המלכה ושתי עשתה משתה כמו המלך אחשורוש ולא תאמר כי לקחה ושתי מן מה שנעשה לסעודת המלך אלא גם היא עשתה משתה בפני עצמה כמו אחשורוש שלא היה בסעודה שלו שום חסרון כלל ואמר משתה נשים כלומר משתה שראוי לנשים שאין ראוי לנשים רבוי יין שהרי ודאי אין זה ראוי לנשים רק דברים שראוים לנשים שהנשים אוהבים אותו ביותר עשתה להם ואמר בית המלכות אשר למלך ולא תאמר כי אין הדיוט ראוי לכנוס לבית אשר למלך ועוד כי אין לנשים שייכות למלכות עם כל זה עשה שם המשתה שכיון שכל הסעודה הוא להראות את גדולות של מלך לכך אין זה גנאי למלך כיון שכל הסעודה משום כבוד המלך, ובגמרא (מגילה דף יב.) גם ושתי המלכה בבית המלכות בית הנשים מ"ל א"ר אבהו מלמד ששניהם לדבר עבירה נתכונו היינו דאמרי אינשי איהי בקרא ואיהו בבוצינא ע"כ, ור"ל כי לכך עשתה בית המלך אחשורוש ולא בבית הנשים שתהיה קרובה אליו ויכולים להתיחד כל שעה ושעה ביחד האנשים והנשים ודבר זה נקרא עבירה כאשר היה זה לעיני הכל כי זהו פריצות ביותר, ובמדרש (אסתר רבה ג, ט) גם ושתי גם משתותא של ושתי והגיע זמנה של ושתי לגמם הגיע זמנה של ושתי ליבצר הגיע זמנה של ושתי לידרך ר' חנינא אומר הגיע זמנה של ושתי ליממת המד"א ותיתן גם לאישה ותאכל ע"כ, אל המדרש הזה הוקשה דלא הל"ל גם (ספר אור חדש עמוד צב) ושתי המלכה רק והמלכה ושתי גם היא עשתה משתה ולפיכך דרשו שכתב הך לישנא של גם שהוא לשון נטילת ועקירה מלשון גומם ושם ושתי הוא מלשון יסוד בכל מקום כמו (תהלים יא, ג) כי השתות יהרסון, ומפני כי לא נשתייר מן מלכות בבל רק ושתי ועתה נאבדה וע"ז אמרו הגיע זמן לגמם היסוד שלה שלא יהא נשאר דבר מן מלכות בבל כאשר נהרגה ושתי ומ"ש כי הגיע זמנה ליבצר ולידרך כמו שבעל הכרם ממתין עד שמגיע זמן הבצירה ואז הוא בוצר ודורך כך הש"י היה ממתין למלכות בבל עד כי הגיע הזמן לעקור אותם לכך אמר כי הגיע זמנה לדרוך ולהבצר כי מלכות מדי מיוחד לבטל מלכות נבוכדנצר לגמרי שהוא מלכות בבל כמו שהיה דריוש הורג בלשצר לכך בזאת הסעודה היה גודל ותוקף מלכות אחשורוש ביותר ולכך הגיע הזמן להיות עוקר מלכות בבל הרשע לגמרי עד שלא יהיה נשאר שריד ופליט מהם ולהיות עיקר משתותא שהוא יסוד שלה של מלכות בבל וזה גם ושתי ור' חנינא סבר דלכך כתיב גם כי לשון זה מורה על המיתה שהוא ההעדר וזה כי ההעדר מתחיל לשלוט בקצת ונמשך אל אחד ג"כ כאשר התחיל באחד אף כי לא היה מתחיל בזה מ"מ כיון שהתחיל כבר נמשך אל אחר ג"כ ולפיכך בחוה אשת אדם שלט בה ההעדר הוא המיתה כאשר אכלה מעץ הדעת וממנה נמשך המיתה אל אישה גם כן לכך כתיב ותתן גם לאישה ובשביל כך רמז כאן הלשון הזה לשון גם כמו שנגזר המיתה על אביה היה נמשך אחר זה ההעדר הגמור דהיינו גם על בתו ושתי דהיינו העדר לגמרי, ובמדרש (אסתר רבה, ג, ט) עוד גם ושתי אין גם אלא ריבוי מה הוא בששה ניסין אף היא בששה ניסין דהיינו שהיתה מראה להם כל יום אוצר אחד כמו שעשה אחשורוש שהראה אוצרות כל יום אוצר אחד כמו שהתבאר למעלה והיא ג"כ עשתה כך ואין דבר הזה ראוי לאשה כי כל אשה ראוי שתהיה נגררת אחר המלך בעלה והמלך אחשורש עשה סעודה זאת בשביל להראות תפארתו לא היה למלכה זאת להראות חשיבות מיוחד בפני עצמה רק ראוי שתהיה טפל אצל חשיבות המלך ואליו בלבד ראוי החשיבות דבר זה היה גורם שתמרוד במלך ודבר זה התחלה אל הריגתה בשביל שלא היתה נגררת אחר המלך ולא תאמר כי המרידה של ושתי היה בשביל שהיתה ג"כ בטוב לב בסעודה ודרך להיות לאדם כאשר הוא בטוב לב גבהות הלב ולכך מרדה בבעלה כי זה אינו כי בעיקר הסעודה היתה חלוקה מן בעלה כי לא היתה נמשכת אחר בעלה הוא אחשורוש בענין הסעודה כלל לכך הגיע לזה שמרדה בו לגמרי ונראה לומר כי לכך היתה נקראת ושתי מ"ל שתים כי לא אחת היתה רק שתים כי המלך בעלה היה מדי ומצד המלך שהיה מדי נחשבת ושתי מן אומה מדי ומפני שלא היתה האשה הזאת כמו אשה אחרת כי אשה אחרת נמשכת לגמרי אחר בעלה עד שראוי היה לה להיות מן אומת מדי לגמרי רק היתה נחשבת מן כשדיים ג"כ עד שהיו בה שתים נחשבה מן אומה של מדי והיא בתו של נבוכדנצר מן אומה של כשדיים והיה בה שתים וצריך וי"ו לחבר אותה לבעלה לכך יש בשם הזה וי"ו החבור בראש השם אבל שאר אשה היא מעצמה מתחברת בבעלה דרק היא היה צריכה חבור ומפני כך כאשר בא התקלה הזאת על ושתי שלח (אסתר א, כב) להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו שלא יהיה עוד כמו שעשתה ושתי שנחלקת מבעלה ולא היתה נחשבת מן מדי ובשביל כך מרדה בבעלה כך יראה, ולפי זה ג"כ הוא נכון שאמר (שם א, ט) גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות אשר למלך אחשורוש שבא לומר לכך עשתה משתה בית המלכות אשר למלך אחשורש שבדעתה שהיא שקולה כמלך אחשורוש בחשיבות במה שהיא בת מלכים ואחשורוש לא היה מזרע המלוכה ואמרה כי המלך הוא מלך ואינה מזרע מלכים והיא אינה מלך אבל היא מזרע מלכים לכך היא שקולה כמוהו, ובמדרש (אסתר רבה ג, י) בית המלכות אשר למלך אחשורוש נתנה אותם בבית (ספר אור חדש עמוד צג) איספלודא שלה שאם ימרוד בעלה של אחת מהן תהא אשתו מפנים ולא תמרוד ע"כ, ופי' זה כי לכך עשתה בית המלכות כי בית המלכות בפנים שאם ימרוד אחד מן השרים תהיה אשתו בידו, ועוד מפרשים במדרש (שם ג, י) כי לכך כתיב בית המלכות אשר למלך אחשורוש נתנם אותם בבתים מרווחים מפני שדרכה של אשה להיות מצוייה בקלקול, פירוש כי לכך כתיב בית המלכות שהוא מרווח מפני כי דרך הנשים לקלקל ולא יהיו ביחד כי דבר זה גנאי ובזיון, ועוד אמרו במדרש (שם ג, י) בית המלכות אמר ר' אבא רוצה אשה בסדינים מצויירים מלאכול עגלים מפוטמים ור"ל הנאה להם דברי ציור ביותר לכך לא שבח הכתוב סעודת ושתי ברבוי אכילה ושתייה רק כאשר הם יושבים במקום נאה מצויר ודבר זה הנאה להם יותר כי האשה גובר בה כח המדמה והדברים המצויירים הם לכח המדמה לכך האשה נהנית מזה ביותר.

<< · מ"ג אסתר · א · ט · >>