אור חדש/פרק א/פסוק ט

פרק א/פסוק ט

גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים (אסתר א, ט) וגו' לא הל"ל רק והמלכה ושתי עשתה משתה נשים אבל בא לומר כי המלכה ושתי עשתה משתה כמו המלך אחשורוש ולא תאמר כי לקחה ושתי מן מה שנעשה לסעודת המלך אלא גם היא עשתה משתה בפני עצמה כמו אחשורוש שלא היה בסעודה שלו שום חסרון כלל ואמר משתה נשים כלומר משתה שראוי לנשים שאין ראוי לנשים רבוי יין שהרי ודאי אין זה ראוי לנשים רק דברים שראוים לנשים שהנשים אוהבים אותו ביותר עשתה להם ואמר בית המלכות אשר למלך ולא תאמר כי אין הדיוט ראוי לכנוס לבית אשר למלך ועוד כי אין לנשים שייכות למלכות עם כל זה עשה שם המשתה שכיון שכל הסעודה הוא להראות את גדולות של מלך לכך אין זה גנאי למלך כיון שכל הסעודה משום כבוד המלך, ובגמרא (מגילה דף יב.) גם ושתי המלכה בבית המלכות בית הנשים מ"ל א"ר אבהו מלמד ששניהם לדבר עבירה נתכונו היינו דאמרי אינשי איהי בקרא ואיהו בבוצינא ע"כ, ור"ל כי לכך עשתה בית המלך אחשורוש ולא בבית הנשים שתהיה קרובה אליו ויכולים להתיחד כל שעה ושעה ביחד האנשים והנשים ודבר זה נקרא עבירה כאשר היה זה לעיני הכל כי זהו פריצות ביותר, ובמדרש (אסתר רבה ג, ט) גם ושתי גם משתותא של ושתי והגיע זמנה של ושתי לגמם הגיע זמנה של ושתי ליבצר הגיע זמנה של ושתי לידרך ר' חנינא אומר הגיע זמנה של ושתי ליממת המד"א ותיתן גם לאישה ותאכל ע"כ, אל המדרש הזה הוקשה דלא הל"ל גם (ספר אור חדש עמוד צב) ושתי המלכה רק והמלכה ושתי גם היא עשתה משתה ולפיכך דרשו שכתב הך לישנא של גם שהוא לשון נטילת ועקירה מלשון גומם ושם ושתי הוא מלשון יסוד בכל מקום כמו (תהלים יא, ג) כי השתות יהרסון, ומפני כי לא נשתייר מן מלכות בבל רק ושתי ועתה נאבדה וע"ז אמרו הגיע זמן לגמם היסוד שלה שלא יהא נשאר דבר מן מלכות בבל כאשר נהרגה ושתי ומ"ש כי הגיע זמנה ליבצר ולידרך כמו שבעל הכרם ממתין עד שמגיע זמן הבצירה ואז הוא בוצר ודורך כך הש"י היה ממתין למלכות בבל עד כי הגיע הזמן לעקור אותם לכך אמר כי הגיע זמנה לדרוך ולהבצר כי מלכות מדי מיוחד לבטל מלכות נבוכדנצר לגמרי שהוא מלכות בבל כמו שהיה דריוש הורג בלשצר לכך בזאת הסעודה היה גודל ותוקף מלכות אחשורוש ביותר ולכך הגיע הזמן להיות עוקר מלכות בבל הרשע לגמרי עד שלא יהיה נשאר שריד ופליט מהם ולהיות עיקר משתותא שהוא יסוד שלה של מלכות בבל וזה גם ושתי ור' חנינא סבר דלכך כתיב גם כי לשון זה מורה על המיתה שהוא ההעדר וזה כי ההעדר מתחיל לשלוט בקצת ונמשך אל אחד ג"כ כאשר התחיל באחד אף כי לא היה מתחיל בזה מ"מ כיון שהתחיל כבר נמשך אל אחר ג"כ ולפיכך בחוה אשת אדם שלט בה ההעדר הוא המיתה כאשר אכלה מעץ הדעת וממנה נמשך המיתה אל אישה גם כן לכך כתיב ותתן גם לאישה ובשביל כך רמז כאן הלשון הזה לשון גם כמו שנגזר המיתה על אביה היה נמשך אחר זה ההעדר הגמור דהיינו גם על בתו ושתי דהיינו העדר לגמרי, ובמדרש (אסתר רבה, ג, ט) עוד גם ושתי אין גם אלא ריבוי מה הוא בששה ניסין אף היא בששה ניסין דהיינו שהיתה מראה להם כל יום אוצר אחד כמו שעשה אחשורוש שהראה אוצרות כל יום אוצר אחד כמו שהתבאר למעלה והיא ג"כ עשתה כך ואין דבר הזה ראוי לאשה כי כל אשה ראוי שתהיה נגררת אחר המלך בעלה והמלך אחשורש עשה סעודה זאת בשביל להראות תפארתו לא היה למלכה זאת להראות חשיבות מיוחד בפני עצמה רק ראוי שתהיה טפל אצל חשיבות המלך ואליו בלבד ראוי החשיבות דבר זה היה גורם שתמרוד במלך ודבר זה התחלה אל הריגתה בשביל שלא היתה נגררת אחר המלך ולא תאמר כי המרידה של ושתי היה בשביל שהיתה ג"כ בטוב לב בסעודה ודרך להיות לאדם כאשר הוא בטוב לב גבהות הלב ולכך מרדה בבעלה כי זה אינו כי בעיקר הסעודה היתה חלוקה מן בעלה כי לא היתה נמשכת אחר בעלה הוא אחשורוש בענין הסעודה כלל לכך הגיע לזה שמרדה בו לגמרי ונראה לומר כי לכך היתה נקראת ושתי מ"ל שתים כי לא אחת היתה רק שתים כי המלך בעלה היה מדי ומצד המלך שהיה מדי נחשבת ושתי מן אומה מדי ומפני שלא היתה האשה הזאת כמו אשה אחרת כי אשה אחרת נמשכת לגמרי אחר בעלה עד שראוי היה לה להיות מן אומת מדי לגמרי רק היתה נחשבת מן כשדיים ג"כ עד שהיו בה שתים נחשבה מן אומה של מדי והיא בתו של נבוכדנצר מן אומה של כשדיים והיה בה שתים וצריך וי"ו לחבר אותה לבעלה לכך יש בשם הזה וי"ו החבור בראש השם אבל שאר אשה היא מעצמה מתחברת בבעלה דרק היא היה צריכה חבור ומפני כך כאשר בא התקלה הזאת על ושתי שלח (אסתר א, כב) להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו שלא יהיה עוד כמו שעשתה ושתי שנחלקת מבעלה ולא היתה נחשבת מן מדי ובשביל כך מרדה בבעלה כך יראה, ולפי זה ג"כ הוא נכון שאמר (שם א, ט) גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות אשר למלך אחשורוש שבא לומר לכך עשתה משתה בית המלכות אשר למלך אחשורש שבדעתה שהיא שקולה כמלך אחשורוש בחשיבות במה שהיא בת מלכים ואחשורוש לא היה מזרע המלוכה ואמרה כי המלך הוא מלך ואינה מזרע מלכים והיא אינה מלך אבל היא מזרע מלכים לכך היא שקולה כמוהו, ובמדרש (אסתר רבה ג, י) בית המלכות אשר למלך אחשורוש נתנה אותם בבית (ספר אור חדש עמוד צג) איספלודא שלה שאם ימרוד בעלה של אחת מהן תהא אשתו מפנים ולא תמרוד ע"כ, ופי' זה כי לכך עשתה בית המלכות כי בית המלכות בפנים שאם ימרוד אחד מן השרים תהיה אשתו בידו, ועוד מפרשים במדרש (שם ג, י) כי לכך כתיב בית המלכות אשר למלך אחשורוש נתנם אותם בבתים מרווחים מפני שדרכה של אשה להיות מצוייה בקלקול, פירוש כי לכך כתיב בית המלכות שהוא מרווח מפני כי דרך הנשים לקלקל ולא יהיו ביחד כי דבר זה גנאי ובזיון, ועוד אמרו במדרש (שם ג, י) בית המלכות אמר ר' אבא רוצה אשה בסדינים מצויירים מלאכול עגלים מפוטמים ור"ל הנאה להם דברי ציור ביותר לכך לא שבח הכתוב סעודת ושתי ברבוי אכילה ושתייה רק כאשר הם יושבים במקום נאה מצויר ודבר זה הנאה להם יותר כי האשה גובר בה כח המדמה והדברים המצויירים הם לכח המדמה לכך האשה נהנית מזה ביותר.