<< · מ"ג אסתר · א · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות לפניו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּשְׁנַ֤ת שָׁלוֹשׁ֙ לְמׇלְכ֔וֹ עָשָׂ֣ה מִשְׁתֶּ֔ה לְכׇל־שָׂרָ֖יו וַעֲבָדָ֑יו חֵ֣יל ׀ פָּרַ֣ס וּמָדַ֗י הַֽפַּרְתְּמִ֛ים וְשָׂרֵ֥י הַמְּדִינ֖וֹת לְפָנָֽיו׃

תרגום

תרגום אסתר (כל הפרק)

בשתא דתלת למלכותיה דאחשורוש עבד משקיא ומטול מה עבד משקיא אית דאמרין דמרדין עלוהי אפרכיא ואזל וכבשנון ובתר דאכבשינון אתא ועבד משקיא ואית דאמר יומא דאידא הוה ליה ושדר אגרתא לכולהן מדינתא למיתי למעבד קדמוי חדותא שלח וזמן כל רברבני מדינתא דייתון ויחדון עמיה ואתו קדמוי מאה ועסרין ושבע מלכין מן מאה ועסרין ושבע מדינן וכולהון קטירי תגי ברישיהון והוון סמיכין ליה על גנזי מילתא ואכלין וחדיין קדם מלכא והון פרתונאי ורברבני מדינתא קדמוי ומן רברבני ישראל הוו תמן מטול דחזו תמן מאני בית מקדשא הוון בכין ומספדן תמן:

​ 

תרגום שני (כל הפרק)

בשתא דתלת למלכותא דאחשורוש עבד משקיא. ומטול מאן עבד משקיא אית דאמרין דמרדין עלוי איפרכוי ואזל וכבשינון ובתר דכבשינון אתא ועבד משקיא. ואית דאמרין יומא דאידא הות ליה ושדור איגרתא לכולהון מדינתא למיתי למעבד קדמוי חדוותא. שלח וזמין לכל רברבני מדינתא דייתון ויחדון עמיה. ואייתו קדמוי מאה ועשרין ושבעה מלכין וכולהון קטרי תאגי דמלכותא ברישיהון והוו סמיכין על גנזי מלכא ואכלין ושתין וחדיין קדם מלכא. והוו פרתנדאי ורברבני מדינתא קדמוי ומן רברבני ישראל הוו תמן ומטול דחזון תמן מאני דבית מקדשא הוו בכיין ומספדן תמן.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הפרתמים" - שלטונים בלשון פרס

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הַפַּרְתְּמִים – "שִׁלְטוֹנִים" בִּלְשׁוֹן פָּרַס (מגילה י"ב ע"א).

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עשה משתה" - רבים אמרו כי עשה משתה בעבור שחשב כפי חשבונו שלא יגאלו ישראל. ויש אומרים ששקט ממלחמות. ויש אומרים שנשא ושתי, והוא הישר בעיני. "הפרתמים" - מזרע המלוכה, ולא נדע אם המלה עברית או פרסית, כי לא מצאנוה רק בספר דניאל ובמגילה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

השאלות:
  • לא נודע טעם נכון לאיזה צורך עשה המשתה הזה. וביחוד למה האריכו בו כותבי המגלה בכל פרטיו.
  • גם סדר הקרואים פלא שהזכיר תחלה השרים והעבדים וחיל הצבא, ושוב חוזר אל הפרתמים ושרי המדינות, והם ודאי קודמים להעבדים ובכלל שרים יחשבו גם הם.
  • גם מלת "לפניו" מיותר.
  • גם מה שאמר פה "למלכו" וגבי לקיחת אסתר אמר (אסתר ב, טז): "למלכותו" :

"בשנת".

למען הוציא חשקו זה מכח אל הפועל להיות מלכותו בלתי מוגבלת, התחכם "בשנת שלוש למלכו", זה המלכות אשר חשב למלוך ביד חזקה לזאת אמר "למלכו". עשה משתה למען שבמשתה הזאת יקים מזימות לבבו, ותכף בסדר הקרואים הראה את תכלית כונתו, שהקדים תחלה שריו ועבדיו וחיל צבא פרס ומדי ואחריהם הושיב את הפרתמים ושרי המדינות אשר היו שם שרים לפניו, ר"ל לפני כבשו הממלכות האלה, ובזה הראה שאינו חושב כי ברצונם ובבחירתם נתמנה שאז הלא שרי המדינות הגדולות קודמים לשרי המדינה הקטנה שמלך עליה בהתחלה וכ"ש לעבדיו וחיל הצבא, אבל הראה כי בחרבו ובקשתו כבשם, ובזה שריו ואף חיל הצבא שהם היו הכובשים קודמים במעלה וחשיבות אף לפני שרי המדינות, שלא היו נחשבים לשרים רק לפניו, לפני כבשו אותם, אבל עתה נתונים נתונים המה תחתיו לעבדים ירודים ושפלים :

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · א · ג · >>


ג.    [ עריכה ]
"אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"

ר' לוי ורבנן ר' לוי אמר אחשורוש הוא אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא ורבנן אמרי אחשורוש שכל מי שזוכרו חושש את ראשו למה קראו הכתוב ארתחששתא שהיה מרתיח ותש.

"אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" ר' יצחק ורבנין ר' יצחק אמר:

  • "אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" שבאו כל הצרות בימיו שנאמר (אסתר ד, ג): "אבל גדול ליהודים"
"הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" שבאו כל הטובות בימיו שנאמר "אסתר".

רבנן אמרי:

  • "אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" עד שלא נכנסה אסתר אצלו.
"הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" משנכנסה אסתר אצלו לא היה בועל נדות: 

אור חדש

פרק א/פסוק ג

בשנת שלש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי ושרי המדינות (אסתר א, ג) ופי' הכתוב שעשה משתה לשרים אשר הם עמו תמיד שאין המלך ראוי שיהיה בלבד ועבדיו פי' אותם שהם עובדים אליו והם בעלי מלחמתו וז"ש חיל פרס ומדי כלומר שהם אנשי חיל בעלי מלחמה של פרס ומדי ואלו אשר נקראו עבדיו משרתים לו כאשר גוזר עליהם המלך למלחמתו ואח"כ אמר שרי המדינות שהם שרים במדינה ואלו הם יושבים במדינה ועתה באו להיות בסעודתו ולפניו לא קאי רק על שרי המדינות שבאו עתה לפניו, ובמדרש (אסתר רבה א, כ) ר' אליעזר ור' שמואל בר נחמן ר"א אומר להדא ארכיא דגדד שהמלך יושב לדין למעלה וכל העם לפניו על הארץ ורבי שמואל בר נחמן לבסלקי גדולה שהמלך יושב במסיבה וכל העם שטוחים על פניהם ע"כ, הוקשה למדרש הזה מ"ש ושרי המדינות לפניו למה לי לפניו ולכך דרש שהמלך מתנשא על העם והוא יושב על כסא מלכותו וכל העם לפניו על הארץ ור' שמואל בר נחמן מפרש שהוא דומה למלך שהוא יושב במסיבה וכל העם שטוחים על פניהם מחמת יראת המלך וההפרש אשר ביניהם לר"א חשיבות המלך כאשר מתנשא על העם ודבר זה הוא עיקר למלך ולכך אמר שהיה כל העם יושבים לפניו והמלך היה עוד מתנשא עליהם וזהו חשיבות מלכותו כאשר משנשא עליהם ולר' שמואל דבר זה הוא חשיבות על העם שיהיה יראת המלך עליהם עד שיהיו שטוחים על פניהם ולא יהיה המלך בעצמו מראה חשיבות וגדולה בעצמו רק שיהיה במסיבה ויהיו שאר העם שטוחים על פניהם מחמת יראה כלל הדבר למר חשיבות מלכותו במה שהוא מתנשא עליהם ולמר חשיבות מלכותו במה שהם תחתיו לגמרי משפילים לפניו מיראת פניו וזהו עיקר מלכותו ודבר זה ענין נפלא ויש לפרש ג"כ כי גם לפי המדרש הזה לפניו קאי על ושרי המדינות לפניו אבל שריו עבדיו לא הוצרך לומר לפניו לפי שאותם השרים שהם יועצים שלו הם עמו תמיד וכן עבדיו מפני שהם עבדיו ומלכותו עליהם רק אצל שרי המדינות כתב לפניו כי אליהם צריך להראות כי מלכותו עליהם לכך אמר עליהם לפניו.

<< · מ"ג אסתר · א · ג · >>