מ"ג אסתר א ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות לפניו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּשְׁנַ֤ת שָׁלוֹשׁ֙ לְמׇלְכ֔וֹ עָשָׂ֣ה מִשְׁתֶּ֔ה לְכׇל־שָׂרָ֖יו וַעֲבָדָ֑יו חֵ֣יל ׀ פָּרַ֣ס וּמָדַ֗י הַֽפַּרְתְּמִ֛ים וְשָׂרֵ֥י הַמְּדִינ֖וֹת לְפָנָֽיו׃
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- לא נודע טעם נכון לאיזה צורך עשה המשתה הזה. וביחוד למה האריכו בו כותבי המגלה בכל פרטיו.
- גם סדר הקרואים פלא שהזכיר תחלה השרים והעבדים וחיל הצבא, ושוב חוזר אל הפרתמים ושרי המדינות, והם ודאי קודמים להעבדים ובכלל שרים יחשבו גם הם.
- גם מלת "לפניו" מיותר.
- גם מה שאמר פה "למלכו" וגבי לקיחת אסתר אמר (אסתר ב, טז): "למלכותו" :
"בשנת".
מדרש רבה
"אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"
ר' לוי ורבנן ר' לוי אמר אחשורוש הוא אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא ורבנן אמרי אחשורוש שכל מי שזוכרו חושש את ראשו למה קראו הכתוב ארתחששתא שהיה מרתיח ותש.
"אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" ר' יצחק ורבנין ר' יצחק אמר:
- "אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" שבאו כל הצרות בימיו שנאמר (אסתר ד, ג): "אבל גדול ליהודים"
- "הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" שבאו כל הטובות בימיו שנאמר "אסתר".
רבנן אמרי:
- "אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" עד שלא נכנסה אסתר אצלו.
- "הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" משנכנסה אסתר אצלו לא היה בועל נדות:
פרק א/פסוק ג
בשנת שלש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי ושרי המדינות (אסתר א, ג) ופי' הכתוב שעשה משתה לשרים אשר הם עמו תמיד שאין המלך ראוי שיהיה בלבד ועבדיו פי' אותם שהם עובדים אליו והם בעלי מלחמתו וז"ש חיל פרס ומדי כלומר שהם אנשי חיל בעלי מלחמה של פרס ומדי ואלו אשר נקראו עבדיו משרתים לו כאשר גוזר עליהם המלך למלחמתו ואח"כ אמר שרי המדינות שהם שרים במדינה ואלו הם יושבים במדינה ועתה באו להיות בסעודתו ולפניו לא קאי רק על שרי המדינות שבאו עתה לפניו, ובמדרש (אסתר רבה א, כ) ר' אליעזר ור' שמואל בר נחמן ר"א אומר להדא ארכיא דגדד שהמלך יושב לדין למעלה וכל העם לפניו על הארץ ורבי שמואל בר נחמן לבסלקי גדולה שהמלך יושב במסיבה וכל העם שטוחים על פניהם ע"כ, הוקשה למדרש הזה מ"ש ושרי המדינות לפניו למה לי לפניו ולכך דרש שהמלך מתנשא על העם והוא יושב על כסא מלכותו וכל העם לפניו על הארץ ור' שמואל בר נחמן מפרש שהוא דומה למלך שהוא יושב במסיבה וכל העם שטוחים על פניהם מחמת יראת המלך וההפרש אשר ביניהם לר"א חשיבות המלך כאשר מתנשא על העם ודבר זה הוא עיקר למלך ולכך אמר שהיה כל העם יושבים לפניו והמלך היה עוד מתנשא עליהם וזהו חשיבות מלכותו כאשר משנשא עליהם ולר' שמואל דבר זה הוא חשיבות על העם שיהיה יראת המלך עליהם עד שיהיו שטוחים על פניהם ולא יהיה המלך בעצמו מראה חשיבות וגדולה בעצמו רק שיהיה במסיבה ויהיו שאר העם שטוחים על פניהם מחמת יראה כלל הדבר למר חשיבות מלכותו במה שהוא מתנשא עליהם ולמר חשיבות מלכותו במה שהם תחתיו לגמרי משפילים לפניו מיראת פניו וזהו עיקר מלכותו ודבר זה ענין נפלא ויש לפרש ג"כ כי גם לפי המדרש הזה לפניו קאי על ושרי המדינות לפניו אבל שריו עבדיו לא הוצרך לומר לפניו לפי שאותם השרים שהם יועצים שלו הם עמו תמיד וכן עבדיו מפני שהם עבדיו ומלכותו עליהם רק אצל שרי המדינות כתב לפניו כי אליהם צריך להראות כי מלכותו עליהם לכך אמר עליהם לפניו.