אור חדש/פרק א/פסוק ג

פרק א/פסוק ג

בשנת שלש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי ושרי המדינות (אסתר א, ג) ופי' הכתוב שעשה משתה לשרים אשר הם עמו תמיד שאין המלך ראוי שיהיה בלבד ועבדיו פי' אותם שהם עובדים אליו והם בעלי מלחמתו וז"ש חיל פרס ומדי כלומר שהם אנשי חיל בעלי מלחמה של פרס ומדי ואלו אשר נקראו עבדיו משרתים לו כאשר גוזר עליהם המלך למלחמתו ואח"כ אמר שרי המדינות שהם שרים במדינה ואלו הם יושבים במדינה ועתה באו להיות בסעודתו ולפניו לא קאי רק על שרי המדינות שבאו עתה לפניו, ובמדרש (אסתר רבה א, כ) ר' אליעזר ור' שמואל בר נחמן ר"א אומר להדא ארכיא דגדד שהמלך יושב לדין למעלה וכל העם לפניו על הארץ ורבי שמואל בר נחמן לבסלקי גדולה שהמלך יושב במסיבה וכל העם שטוחים על פניהם ע"כ, הוקשה למדרש הזה מ"ש ושרי המדינות לפניו למה לי לפניו ולכך דרש שהמלך מתנשא על העם והוא יושב על כסא מלכותו וכל העם לפניו על הארץ ור' שמואל בר נחמן מפרש שהוא דומה למלך שהוא יושב במסיבה וכל העם שטוחים על פניהם מחמת יראת המלך וההפרש אשר ביניהם לר"א חשיבות המלך כאשר מתנשא על העם ודבר זה הוא עיקר למלך ולכך אמר שהיה כל העם יושבים לפניו והמלך היה עוד מתנשא עליהם וזהו חשיבות מלכותו כאשר משנשא עליהם ולר' שמואל דבר זה הוא חשיבות על העם שיהיה יראת המלך עליהם עד שיהיו שטוחים על פניהם ולא יהיה המלך בעצמו מראה חשיבות וגדולה בעצמו רק שיהיה במסיבה ויהיו שאר העם שטוחים על פניהם מחמת יראה כלל הדבר למר חשיבות מלכותו במה שהוא מתנשא עליהם ולמר חשיבות מלכותו במה שהם תחתיו לגמרי משפילים לפניו מיראת פניו וזהו עיקר מלכותו ודבר זה ענין נפלא ויש לפרש ג"כ כי גם לפי המדרש הזה לפניו קאי על ושרי המדינות לפניו אבל שריו עבדיו לא הוצרך לומר לפניו לפי שאותם השרים שהם יועצים שלו הם עמו תמיד וכן עבדיו מפני שהם עבדיו ומלכותו עליהם רק אצל שרי המדינות כתב לפניו כי אליהם צריך להראות כי מלכותו עליהם לכך אמר עליהם לפניו.