פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות אסתר


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בהראתו את עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּהַרְאֹת֗וֹ אֶת־עֹ֙שֶׁר֙ כְּב֣וֹד מַלְכוּת֔וֹ וְאֶ֨ת־יְקָ֔ר תִּפְאֶ֖רֶת גְּדוּלָּת֑וֹ יָמִ֣ים רַבִּ֔ים שְׁמוֹנִ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

ובתר דאכלו ושתו ואתפנקו אחזי להון ית עתריה די ישתאר בידיה מן כורש מדאה ואוף כורש אשכח ההוא עתרא בצדאותיה דבבל חפר בספר פרת ואשכח תמן שית מאה ותמנן אחמיתין דנחשא מליין דהב טב יוהרין ובורלין וסנדלכין ובההוא עתרא תקף יקריה יומין סגיאין ומשתיא לרברבנוי מאה ותמנין יומין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ימים רבים" - עשה להם משתה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

{ד} השאלות:

לאיזה צורך הראה את עשרו לפני רבים עמים,
ולמה כפל ואת יקר תפארת גדולתו.
גם ימים רבים מיותר :

בהראותו. כבר הקדמנו כי המולך ממלכה מוגבלת, כל האוצר והחוסן הנמצא בגנזי המלכות לא לו היה, אך שייכים להמדינה והממלכה, ולא לו להתפאר במו, ולכן ברצותו להשתרר בממלכה בלתי מוגבלת התנכל להחזיק באוצר המלוכה להחזיקו כשלו, והראהו לפני רבים עמים להתפאר במו כאיש המתפאר בקנין כספו, וזהו שאמר בהראותו את עושר כבוד מלכותו, כאילו העושר הזה לא של המדינה הוא רק עומד לכבוד לו שעל ידו הצליח למלוכה, ויען שלכל מלך צריך שיהיה לו עושר, אבל למלך עצום המושל ממשל רב בהכרח שירבו אוצרותיו לפי גדולתו, לזה הראם ביחוד יקר תפארת גדולתו, וזה לא עשה יום אחד ולא יומיים רק ימים רבים, עד שעלו לק"פ יום, שבזה גלה דעתו שמחזיק באוצר המלוכה ורוצה לפרוץ בו פרץ כברכושו וקנינו :

<< · מ"ג אסתר · א · ד · >>