מ"ג איכה א יט


<< · מ"ג איכה · א · יט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי כֹּהֲנַי וּזְקֵנַי בָּעִיר גָּוָעוּ כִּי בִקְשׁוּ אֹכֶל לָמוֹ וְיָשִׁיבוּ אֶת נַפְשָׁם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קָרָ֤אתִי לַֽמְאַהֲבַי֙ הֵ֣מָּה רִמּ֔וּנִי כֹּהֲנַ֥י וּזְקֵנַ֖י בָּעִ֣יר גָּוָ֑עוּ כִּֽי־בִקְשׁ֥וּ אֹ֙כֶל֙ לָ֔מוֹ וְיָשִׁ֖יבוּ אֶת־נַפְשָֽׁם׃

תרגום (כל הפרק)

אמרת ירושלם כד איתמסרת בידוי דנבוכדנצר קרית למרחמי ביני עממיא דקיימית עמהון קיים די יסייעוני ואנון חכימו מני ואתהפכו לחבלא יתי היון דעלו עם טיטוס ואספסיינוס ובנו כרכומין על ירושלם כהני וסבי בגו קרתא אתנגידו ארום תבעו סעיד לחמא להון למיכל ויקיימין ית נפשיהון.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קראתי למאהבי – לאותם שמראים עצמם כאוהבים.

המה רמוני – כגון בני ישמעאל, שהיו יוצאים לקראת הגולים כשהיו השבאים מוליכים אותם דרך עליהם, ומראים את עצמם כאילו מרחמים עליהם, והיו מוציאים להם מיני מלוחים נודות נפוחים. כסבורים שהוא יין, ואוכלים וצמאים ורוצים לשתות. וכשמתיר הנוד בשיניו – היתה הרוח נכנסת במעיו, והוא מת. והוא שאמר הכתוב (ישעיה כא יג-יד): "ביער בערב תלינו" וגו', "לקראת צמא התיו מים, יושבי ארץ תימא, בלחמו קדמו נודד".

וישיבו את נפשם – כדי שישיבו את נפשם.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

למאהבי – איננו כמו: "אוהבי". וכן טעמו: למבקשים שאוהב אותם.

פירוש הטעמים

קראתי לנכרים שכני, אולי יתנו לי עצה – והמה רמוני. כי כל יועצי מתו ברעב, הכהנים המתפללים בעדי, והזקנים אנשי עצתי. רק נשארו מהבחורים ומן הבתולות שיש להם כח לסבול, וגם הם נשבו.

רבי יוסף קרא

לפירוש "רבי יוסף קרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קראתי למאהבי המה רמוני – אומות שדבקתיבהם לאהבה, כגון בני אשור ובני בבל. כשם שאמר הנביא (יחזקאל כג יב): "ואל בני אשור עגבה", וכן אל בני בבל – הם הרעו לי יותר מכל אומות.

מנחת שי

לפירוש "מנחת שי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

למאהבי – הה"א בחטף פתח.

<< · מ"ג איכה · א · יט · >>