מ"ג איכה א יח

מקראות גדולות איכה

תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו נא כל עמים [העמים] וראו מכאבי בתולתי ובחורי הלכו בשבי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צַדִּיק הוּא יְהוָה כִּי פִיהוּ מָרִיתִי שִׁמְעוּ נָא כָל עמים [הָעַמִּים] וּרְאוּ מַכְאֹבִי בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי הָלְכוּ בַשֶּׁבִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צַדִּ֥יק ה֛וּא יְהֹוָ֖ה כִּ֣י פִ֣יהוּ מָרִ֑יתִי שִׁמְעוּ־נָ֣א כׇל־הָֽעַמִּ֗ים עמים וּרְאוּ֙ מַכְאֹבִ֔י בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י הָלְכ֥וּ בַשֶּֽׁבִי׃

אמר יי במימריה לעמא בית ישראל דלא יעבר קטלין בחרבא בארעהון אזל יאשיהו מלכא שלף סייפא על פרעה חגירא בבקעת מגידו מה דלא אתפקד ולא תבע אולפן מן קדם יי בגין כן רגמו רגומיא גירין למלכא יאשיהו ומית תמן עד דלא נפקת נשמתיה הוה רחיש בספותיה וכן אמר זכאי הוא יי ארום על מימריה עברית שמעו כען כל עמיא הספידא דאספיק ירמיהו על יאשיהו וחזו כיבי די ערעני בתר מותי בתולותי ורביי אזלו בשביתא.

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

כל "נא" בלשון "עתה", וכן: "אוי נא לנו כי חטאנו". גם: "אל נא רפא נא לה", על כן השיב השם: "הלא תכלם שבעת ימים". "יומת נא", "דבר נא", "שמע נא". ועם תוספת אל"ף – לשון בקשה. ובלשון ישמעאל הפוך, והוא כמו "עתה".

פירוש הטעמים

הצדיקה הדין, והיא אומרת: שמעו נא כל העמים, שראיתם בתולותי ובחורי בשבי, כי בעוני נשבו.

מנחת שי (כל הפרק)(כל הפסוק)