פתיחת התפריט הראשי

מ"ג איכה א ג

מקראות גדולות איכה


תוכן עניינים

מקרא

כתיב: גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים

מנוקד: גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים.

עם טעמים: גָּֽלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֙נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִ֚יא יָשְׁבָ֣ה בַגּוֹיִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כׇּל־רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים׃

תרגום (כל הפרק)

איזילו בית יהודה בגלותא על דהוו מענין יתמין וארמלן ועל סגיאות פולחנא דהוו מפלחין באחוהון בני ישראל דאזדבנו להון ולא קרו חירותא לעבדיהון ואמתהון דהוו מזרעית ישראל ובגין כן אף אנון אתמסרו ביד עממיא וכנשתא דבית יהודה יתבא בגו עממיא ולא אשכחו ניחא מפולחנא קשיא דשעבידו יתה וכל דהוה רדיף יתה אדביקו יתה כד היא מתחבאה בין תחומיא ואעיקו לה.

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

גלתה – מארצה. מעני – מחמת עוני. ומרוב עבודה – שהכבידו עליה כשדים.

היא ישבה בגוים – ובמקום שגלתה וישבה שם – לא מצאה מנוח.

בין המצרים – שיש גובה מכאן ומכאן, ואין מקום לנוס. המצרים – גבולים של שדה או כרם. ומדרש אגדה: בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב.

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

יהודה – זכר ונקבה, כישראל ומצרים: "ותחזק מצרים(שמות יב, לג).

ויש מפרשים המצרים מדברי מעתיקי הדת ז"ל: "דינא דבר מצרא". והישר בעיני "מן המצר(תהלים קיח, ה), ואם הוא משונה מעט, והרי"ש ראוי להדגש.

נמצא דרך זכר ונקבה כ"בית" ו"מקום". שייך לפסוק הבא. ויקיעורך

פירוש הטעמים

כאשר לא יכלה לסבול עני המלכות, והעבודה אשר עובד בה – גלתה מארצה. גם לא מצאה מנוח במקום שהלכה שם, ובאה לשוב, ורדפוה והשיגוה במקום צר.

<< · מ"ג איכה · א · ג · >>