<< · מ"ג איכה · א · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בָּכ֨וֹ תִבְכֶּ֜ה בַּלַּ֗יְלָה וְדִמְעָתָהּ֙ עַ֣ל לֶֽחֱיָ֔הּ אֵֽין־לָ֥הּ מְנַחֵ֖ם מִכׇּל־אֹהֲבֶ֑יהָ כׇּל־רֵעֶ֙יהָ֙ בָּ֣גְדוּ בָ֔הּ הָ֥יוּ לָ֖הּ לְאֹיְבִֽים׃

תרגום (כל הפרק)

כד שלח משה נביא אזגדין לאללא ית ארעא ותבו אזגדיא ואפיקו שום ביש על ארעא דישראל וההיא ליליא תשע יומין באב הוה וכד שמעו עמא בית ישראל ית בשורתא בישא הדא דאתבשרו על ארעא דישראל נטלו עמא ית קליהון ובכו בליליא ההוא מן יד תקיף רוגזא דיי בהון וגזר למהוי בכן בליליא הדא לדריהון על חורבן בית מוקדשא וכדו אתאמר בנבואה לירמיהו כהנא רבא למהוי חריבא ירושלם על ידוי דנבוכדנצר רשיעא אין לא תיבין בתיובתא מן יד עאל ואוכח ית עמא בית ישראל וסריבו לבלא במימריה בכן עאל נבוכדנצר רשיעא וצרא ית ירושלם ובית מוקדשא אוקיד בנורא בתשע יומין בירחא דאב וביה בכיהא כנשתא דישראל בכותא ודמעהא זליג על ליסתהא ולית די ימליל תנחומין על לבהא מן כל טעוותא די רחמתא למיזל בתריהון ובגין כן כל חברהא ארשיעו בה אתהפיכו למהוי לה לבעלי דבבין.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

בכו תבכה – שתי בכיות על שתי חורבנין.

בלילה – שהמקדש נשרף בלילה, דאמר מר: "לעת ערב הציתו בו את האור".

דבר אחר: בלילה – לילה של בכיית מרגלים בתשעה באב גרמה להם.
דבר אחר: בלילה – שכל הבוכה בלילה, השומע קולו בוכה עמו.

ודמעתה על לחיה – מתוך שהיא בוכה תמיד.

כל רעיה – אוהביה.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וי"ו בכו תחת ה"א, כי אותיות אהו"י מתחלפות, כמו: "הסכלת עשו(בראשית לא, כח).

פירוש הטעמים

כל אבל ישן בלילה, והיא תמיד בוכיה. ולא די שאין לה מנחם מכל רעיה, עד ששבו לאויבים לה.

מנחת שי

לפירוש "מנחת שי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

בכו תבכה – מלת "בכו" בוי"ו, רמז לששה דברים שאמרו במדרש שהיתה בוכה ומבכה אחרים עמה. לחם דמעה.

<< · מ"ג איכה · א · ב · >>