פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות איכה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת וְהִיא מַר לָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כׇּל־שְׁעָרֶ֙יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נּוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר־לָֽהּ׃

תרגום (כל הפרק)

כל זמן דהוה ירושלם מתבניא סריבו ישראל למיסק לירושלם לאתחזאה קדם יי תלת זמנין בשתא ועל חוביהון דישראל אצטדיאת ירושלם ואתעבידו שבילי ציון אבילן מדלית עאיל בה בזמן מועדיא כל תרעהא צדיין וכהנהא אנחין על די בטילו קורבניא בתולתהא ספדן על די פסקו למיפק בחמשא עשר יומין באב וביומא דכפוריא די הוא בעסרא יומין בתשרי לחינגא בחינוגין אף איהי מריר לבא לחדא.

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

באי מועד – עולי רגלים.

נוגות – לשון יגון, ואין שורש בתיבה אלא הגימל לבדה.

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

באי מועד – שהיו באים במועדים. והטוב בעיני שהוא המקדש, ונקרא מועד בעבור היות כל ישראל נועדים שם, וכן: "בקרב מועדיך(תהלים עד, ג), "שרפו כל מועדי אל בארץ" (שם, ח).

שוממין – נו"ן תמורת מ"ם, וכן: "קח לך חטין(יחזקאל ד, ט), "לקץ הימין(דניאל יב, יג). כי הנו"ן והמ"ם משרתים בסוף המלה, סימן רבים ורבות.

נוגות – מבנין נפעל, וכן: "נוגי ממועד(צפניה ג, יח), שהם מלשון "תוגה" ו"יגון". והתי"ו והנו"ן נוספים.

פירוש הטעמים

שוממין שערים ששם נאספו זקני ישראל הבאים, ויאנחו כהנים כי אין להם בכורים ומעשר, ודאגו הבתולות שהיה מנהגן לחול במחולות בכל חג.

מנחת שי (כל הפרק)(כל הפסוק)

כהניה נאנחים – האל"ף בשוא וסגול, ויש ספרים בשוא לבדו.

<< · מ"ג איכה · א · ד · >>