מ"ג איוב לז כא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֤ה ׀ לֹ֘א־רָ֤אוּ א֗וֹר
בָּהִ֣יר ה֭וּא בַּשְּׁחָקִ֑ים
וְר֥וּחַ עָ֝בְרָ֗ה וַֽתְּטַהֲרֵֽם׃

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ועתה לא ראו אור" - בסוף דבריו אל אליהוא חזר לקנתר אותן שלשת ריעי איוב על לא מצאו מענה ואמר ועתה שלשת ריעיך אלה שהיה להם להשיבך כל דברים אלו שאמרתי לך לא ראו אור נעשו המה כנפלים אשר לא ראו חכמה

"בהיר הוא בשחקים" - דומה לבהירים בהירים הנראים בשחקים להוריד גשם

"ורוח עברה" - ורוח בא ומטהרתן ומעבירתן ואין מטר יורד כך הוא דוגמא שלהם התחילו להשיבך וסוף עמדו ולא ענו

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"בהיר" - מאיר ומזהיר

מצודת דוד

"ועתה" - כשבא להשלים דבריו אמר ועתה אומר אני דרך כלל הנה לפעמים לא ראו אנשים אור השמש והוא כאשר יכסנה הענן ועם כי בהיר הוא במקומו בשחקים ומזהיר מאד אבל כאשר עברה רוח ותטהר את השחקים מן הענן אז יראוהו והוא מקרא קצר ומובן מאליו

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ועתה", ששלשת הריעים חדלו מלהתוכח על פרט זה, כאילו גם בזה יש חשך וחסרון ידיעה, "לא ראו אור" כי באמת בזה יש אור והם לא ראוהו, האור הזה (ר"ל ידיעה הזאת) "בהיר הוא בשחקים", האור עצמו הוא בהיר בשחקים, וגם אין ענן מכסהו מנגד העין הרואה, כי "רוח עברה ותטהרם", כי נטהרו השחקים מן העננים המכסים את האור, ר"ל שדבר זה שה' משגיח הוא אור נראה ולא יכסהו ענני הסכלות ועבי טענות המכחישים, שכבר עברו העננים על ידי רוח הוכוח של אליהוא:

<< · מ"ג איוב · לז · כא · >>