מ"ג איוב לז כ


<< · מ"ג איוב · לז · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַיְסֻפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַֽיְסֻפַּר־ל֭וֹ כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר
  אִֽם־אָ֥מַר אִ֗֝ישׁ כִּ֣י יְבֻלָּֽע׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"היסופר לו כי אדבר" - וכי כמדת הבריות הוא שצריך שיספרו אליו דברים היוצאים מפינו

"אם אמר איש" - אומר מפיו

"כי יבולע" - יגלה אליו מיד כמו פן יבולע למלך (שמואל ב יז) יגלה ורבותינו פירשו היסופר כל שבחו לו

"כי אדבר" - כי נדבר בו ובגבורתו אם אמר איש לספרם כולם

"כי יבולע" - ממקומו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"היסופר לו" - ר"ל מה לנו לערוך עמו משפט וכי מהצורך לספר לו אשר אדבר הלא הכל ידוע לו

"אם אמר" - וכי אמר איש דבר אשר יסתר ממנו והוא כפל ענין במ"ש 

מצודת ציון

"יבולע" - ענין ההסתר כמו כבלע את הקדש (במדבר ד)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"היספר לו", וכי ראוי שיסופר לו "אם אדבר" כן, לאמר שלא ארצה לערך ולהתוכח בזה, בעת "שאמר איש כי יבולע", בעת שבא איש להכחיש את ההשגחה ואמר שהוא מבולע ומכוסה ונסתר מעיני ה', ואין ה' משגיח עליו, הכי גם אז אדבר כן לאמר שלא נערוך ונתוכח מפני חשך? זה אינו ראוי, שהגם שאין אנו משיגים בעניני האלהות והוא חשך בעינינו. בזה אור נגה עלינו לדעת שלא יבולע ויסתר שום דבר מעיניו והוא צופה את כל הפרטים, ובזה ראוי שנערך ונתוכח, כי בזה יש אור ודעת ברור:

ביאור המילות

"יבולע". ענין הסתר, כמו כבלע את הקדש:
 

<< · מ"ג איוב · לז · כ · >>