רש"י על איוב לז


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויתר" - ויקפוץ כמו לנתר בהם על הארץ (ויקרא יא) וזו היא שלבו תוהה

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"שמעו שמוע ברוגז קולו" - הרעמים שהוא מרעים ברקיע כהגה היוצא מפיו

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"תחת כל השמים ישרהו" - ראיתיו כמו אשורנו (במדבר כד) והם אותם אורות שהברקים מאירים

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אחריו" - של אותו אור ישאג הרעם ומרעים בקול גאונו והם ברקים ורעמים המביאים את המטר

"ולא יעקבם" - המקום

"כי ישמע" - לפניו קולו של מפגיע

"יעקבם" - יכריתם ולשון משנה שנינו (סוטה טז ע"א) בשלש מקומות הלכה עוקבת מקר'

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כי לשלג יאמר" - ע"י הקולות הללו

"הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו" - כלומר מד' רוחות יבא

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ביד כל אדם יחתום" - כשאדם חוטא לפניו האדם עצמו חותם כתב ידו ביום מותו על עבירות שעבר הכתובות לפניו

"לדעת כל אנשי מעשהו" - להודיע על מה הוא נידון

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ותבוא חיה במו ארב" - כלומר ועוד שלוחים הרבה יש למקום ליפרע פורענותיו שילוח חיות רעות וסופה וקרה

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וממזרים" - אוצר יש ושמו מזרים

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מנשמת" - מרוחו

"ורוחב מים במוצק" - ביציקה לפורענות

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אף ברי" - שם מלאך הממונה על העננים והוא יפיץ ענן מטרו של המקום

"ענן אורו" - ענן מטרו

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והוא" - הממונה

"מסיבות מתהפך בתחבולותיו" - של מקום

"לפעלם" - של גשמים לפועל המוטל עליהם לעשות אם טוב ואם רע מתהפך במסיבות הרבה כאותו ששנינו הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים בר"ה ופסקו להם גשמים לסוף סרחו לפחות מהם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידם שלא בזמנם ועל ארץ שאינה צריכה להם ועתים לטובה כיצד כו'

"כל אשר יצום" - לאותן גשמים לעשות לארץ (ד"א והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו מקיף ענני' ורוחות סביבות ההרים שיהיו שותים מכל רוחותיהם באגדת והיה עקב)

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אם לשבט" - אם לפורעניות בני אדם מורידם בהרים וגבעו' שאין מקום זריעה

"אם לארצו" - להורידם כאשר נגזר בתחילת דין לא לשבט ולא לפנים מן השורה אלא בבינונית

"אם לחסד" - שנעשו הדור עכשיו יותר צדיקים משהיו בראש השנה ואותן גשמים שנגזרו בבינונית מתהפך בתחבולות מסיבותיהם לירד בחסד בזמנם ועל הארץ הצריכה להם שלא תרד הטפה מהם לאיבוד

"ימציאהו" - למטר לאחת מן המדות הללו

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"בשום אלוה" - חק ברית עליהם היאך תלוים במאמר

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מפלשי עב" - גילוי עב ל' מבוי מפולש כלומר לארכן ולרחבן של עבים

"התדע" - עליהם מפלאות תמים דעים

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אשר בגדיך חמים" - במה בגדיך חמים בהשקיטי ארץ מרוח דרומית שאינה הורגת את העולם בקרה שרוח מזרחית מחממת שנאמר רוח קדים חרישית (יונה ד) שמשתקת כל הרוחות מפניה

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"חזקים" - הרקיעים

"כראי מוצק" - כראי שהנשים רואות בו (מוצק טרישטיי"ר והוא חזק ביותר)

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"הודיענו מה נאמר לו" - להקב"ה בריבנו עמו לא נוכל לערוך אליו מפני חשך אשר סתרו וסביבותיו

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"היסופר לו כי אדבר" - וכי כמדת הבריות הוא שצריך שיספרו אליו דברים היוצאים מפינו

"אם אמר איש" - אומר מפיו

"כי יבולע" - יגלה אליו מיד כמו פן יבולע למלך (שמואל ב יז) יגלה ורבותינו פירשו היסופר כל שבחו לו

"כי אדבר" - כי נדבר בו ובגבורתו אם אמר איש לספרם כולם

"כי יבולע" - ממקומו

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ועתה לא ראו אור" - בסוף דבריו אל אליהוא חזר לקנתר אותן שלשת ריעי איוב על לא מצאו מענה ואמר ועתה שלשת ריעיך אלה שהיה להם להשיבך כל דברים אלו שאמרתי לך לא ראו אור נעשו המה כנפלים אשר לא ראו חכמה

"בהיר הוא בשחקים" - דומה לבהירים בהירים הנראים בשחקים להוריד גשם

"ורוח עברה" - ורוח בא ומטהרתן ומעבירתן ואין מטר יורד כך הוא דוגמא שלהם התחילו להשיבך וסוף עמדו ולא ענו

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מצפון זהב יאתה" - הרי הוא כחוזר על הראשונות (ועתה לא ראו אור) ד"א מדרש חכמים כשהרקיע מלא בהרות עננים עננים להוריד גשם רוח עברה ותטהרם ואין גשם יורד זה מדרש חכמים ואינה מתיישבת על סדר המקראות

"מצפון זהב יאתה" - מנשב רוח צפונית ומעביר הגשם והחמה זורחת כמו המריקים מעליהם הזהב (זכריה ד)

"על אלוה" - מלפניו (מצפון זהב יאתה נצפן הזהב הטוב לאותן שיאתיו את עצמן למצות הקב"ה ומאמינים באלוה הנורא מאד)

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"שדי לא מצאנוהו שגיא כח" - לעורר משפטיו על הבריות בגודל כחו כ"א ברחמים וכפרת הבריות שם בדבר מועט לפי היכולת קומץ מנחה מחצית השקל תורים ובני יונה בקר וצאן ולא טרח לבקש ראם ויחמור

"ומשפט" - יסורין

"לא יענה" - הבריות יותר מדאי וכן לא יענה הצדיק יותר מדאי במה שא"א כי אם איש כמתנת ידו

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לכן יראוהו אנשים" - מלהתווכח אליו (כי)

"לא יראה כל חכמי לב" - המתחכמים אליו כי אין חכמתם בעיניו כלום ורבותינו פירשוהו על איוב שאמר לו אליהוא לפי שהיית מטיל אימה יתירה על דורך חנם לפיכך לא זכית להתקיים לך בנים חכמי לב