פתיחת התפריט הראשי

מ"ג איוב לז כב

מקראות גדולות איוב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה עַל אֱלוֹהַּ נוֹרָא הוֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֭צָּפוֹן זָהָ֣ב יֶאֱתֶ֑ה
  עַל־אֱ֝ל֗וֹהַּ נ֣וֹרָא הֽוֹד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מצפון זהב יאתה" - הרי הוא כחוזר על הראשונות (ועתה לא ראו אור) ד"א מדרש חכמים כשהרקיע מלא בהרות עננים עננים להוריד גשם רוח עברה ותטהרם ואין גשם יורד זה מדרש חכמים ואינה מתיישבת על סדר המקראות

"מצפון זהב יאתה" - מנשב רוח צפונית ומעביר הגשם והחמה זורחת כמו המריקים מעליהם הזהב (זכריה ד)

"על אלוה" - מלפניו (מצפון זהב יאתה נצפן הזהב הטוב לאותן שיאתיו את עצמן למצות הקב"ה ומאמינים באלוה הנורא מאד)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מצפון", מפרש מהו האור, שנתברר כי "מצפון יאתה זהב", והיא מליצה נפלאה שעל ידי שהנהגת ה' בעניני השגחתו ובגמול ועונש צפון ונעלם, עי"ז תצא משם הזהב היקר והנקי, ר"ל שמזה עצמו ניכר חכמת ה' העמוקה שאין ביכולת איש להשיגה עד יבקשנה כזהב הנטמן בצפון ובטמון, "(מצפון יאתה) על אלוה נורא הוד", על ידי שהנהגתו צפונה ואין משיגים אותה, עי"ז בעצמו יש מקום לבחירה ולשכר ועונש, ועי"ז בעצמו יתראה הוד ה', והוד אלוה הוא נורא מאד, שאין איש משיג עומק חכמתו וזה הודו והדרו וכבוד ה':


ביאור המילות

"מצפון". ממקום צפון ונעלם, ובא במליצה כמו שהזהב צפון במעמקים כן כל הדברים היקרים והחכמות הרמות הם צפונות, ומלת יאתה נמשך לשתים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מצפון" - ר"ל ואם השמש אשר נראה הוא לעין כל כאשר יטהר השמים נעלם הוא כאשר יכסנו הענן ואיך א"כ יובא ממצפוני הלב דעות וחקירות מזוקקות כזהב

"על אלוה וגו'" - הלא נעלם הוא בכל זמן ואיך נדע א"כ חקר הנהגת מדותיו

"נורא הוד" - יראוי מלהגיד הודו פן ימעטו וכענין שנאמר נורא תהלות (שמות טו)

מצודת ציון

"מצפון" - ענין טמון ונסתר ואחז בלשון מליצה נאותה על שהזהב בא מפאת הצפון

"זהב" - רצה לומר מזוקק ונקי כזהב וכן המריקים מעליהם הזהב (זכריה ד)

"יאתה" - יבא כמו ואתה מרבבות קדש (דברים לג)

"הוד" - ענינו כמו הדר ופאר

<< · מ"ג איוב · לז · כב · >>