מ"ג איוב יד ו

מקראות גדולות איוב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׁעֵה מֵעָלָיו וְיֶחְדָּל עַד יִרְצֶה כְּשָׂכִיר יוֹמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׁעֵ֣ה מֵעָלָ֣יו וְיֶחְדָּ֑ל
  עַד־יִ֝רְצֶ֗ה כְּשָׂכִ֥יר יוֹמֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שעה מעליו" - באותו מיעוט חרץ הימים ויחדל לו ממכאוב עד ירצה בזקנותו ותשות כחו את יום מותו כשכיר הרוצה להשלמת עבודת יומו כי עבירתו מן העולם חלוטה ונצמתת משאר כל העוברים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שעה מעליו, ויחדל" החק שהגבלת לו, ראוי שתשעה מעליו ולא תכריח את מעשיו ע"י ידיעתך הקדומה, והחק הקצוב לפעולותיו יחדל עד שיהיה בחירי במעשיו, "עד ירצה כשכיר יומו", עד שירצה ברצונו ובבחירתו למלאת דבר יומו והעבודה שלו, כשכיר העובד ברצון בעבור השכר, לא כן עתה שאין לו רצון ובחירה והוא מוכרח במעשיו ע"י החקים שגבלת לו:


ביאור המילות

"ויחדל". מוסב על החק שהוא טבע האדם ותכונתו אשר חרץ, ומלת ירצה מענין רצון:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שעה" - לזאת הסר מעליו מכות ידיך ויהיה חדל מהם במעט ימיו עד אשר יבואו ימי הזקנה וירצה במיתה ויקוה לה כשכיר הרוצה בהשלמת היום ומקוה לה

מצודת ציון

"שעה" - הסר כמו השע ממני (תהלים לט)

<< · מ"ג איוב · יד · ו · >>