• לדף התרגום על כל הפרק •

(ישעיהו יב א): "וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא: אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי, יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי"

אודך - מלשון תודה והודיה;     אנפת - מלשון חרון-אף, כעס.

ישעיהו מנבא, שבעתיד - באחרית הימים - עם ישראל יגיד תודה לה' על כך שכעס עליו. מדוע?

1. כי הכעס מעורר אותנו להתחרט על עוונותינו ולחזור בתשובה ולהגיע למצב טוב יותר מבתחילה: "ואמרת - בראותך אותם שנדונין לחרפות ולדראון עולם - אודך ה' כי אנפת בי - והגליתני, וכיפר גלותי עליי, ועתה נרצה עווני, וישוב אפך ותנחמני בהבאת הטובה" ( רש"י , מצודות ) . 

"פעל אנף מורה על הראות פנים נזעמים בגלוי, וזה ההבדל בינו ובין חמה שהוא נטירת הכעס והאיבה בסתר.   ובזה ישבחו את ה' על שאנף בם וענשם על חטאם, שעל-ידי-כך ישוב אפו וסר לגמרי, עד שישוב וינחמם, כמי שהרע לחברו ונתפייס עמו שעוד ינחמהו על הצער שסבל, מה-שאין-כן אם לא היה ה' מעניש רק היה שומר חמה עליהם, לא היתה להם תקנה:" ( מלבי"ם )

2. כי באחרית הימים תתברר לנו התמונה הכללית של הנהגת ה' את העולם, ויתברר שכל מה שנראה לנו כמו כעס ורע - הוא רק חלק מתוכנית כללית שהיא טובה מאד: "כל מה שהקב"ה עושה הוא אך טוב מאד. הנה מה שנראה חסר בצד אחד באחד מתנאי הדברים - נשלם החסרון ההוא בתנאי אחר שמשלים בעדו, ולא היה החסרון ההוא אלא מפני שלא נשלם הדבר ההוא בכל תנאיו. וכיון שישתלם - ודאי הוא טוב. ודבר זה מתאמת מן המעשה עצמו שהוא כך, והמעשה הכללי שהוא סיבוב העולם - יתברר הדבר שגם הוא כך בסוף הכל, בזמן שתתקיים הבטחת "אודך ה' כי אנפת בי", כי אז יהיו נגמרים כל חלקי המעשה, והנה יהיה המעשה אך טוב באמת" (הרמח"ל, דעת תבונות קכח ) .

3. אודך - אפשר לפרש גם מלשון הודאה ווידוי. קודם-כל מודים, שהכעס שה' כעס עלינו היה מוצדק. אחרי שאנחנו מכירים באחריותנו - נפתחת לנו האפשרות לחזור בתשובה ולהתנחם: "אודך ה' כי חטאתי לך ועל כן אנפת בי, ולולי רחמיך לא הייתי כדאי לשוב אפך ולנחמני, והנה שב אפך ממני" ( רש"י בשם תרגום יונתן) .