מ"ג ישעיהו יב ב



<< · מ"ג ישעיהו · יב · ב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה יהוה ויהי לי לישועה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּ֨ה אֵ֧ל יְשׁוּעָתִ֛י אֶבְטַ֖ח וְלֹ֣א אֶפְחָ֑ד כִּֽי־עׇזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֣הּ יְהֹוָ֔ה וַֽיְהִי־לִ֖י לִישׁוּעָֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

הָא עַל מֵימָר אֱלָהָא פּוּרְקָנִי אֲנָא רָחִיץ וְלָא אִזְדַעְזָא אֲרֵי תוּקְפִי וְתוּשְׁבַּחְתִּי דְּחִילָא יְיָ אֲמַר בְּמֵימְרֵיהּ וְהַוָה לִי לְפָרִיק:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עזי וזמרת יה ה'" - עוז ושבח של הקדוש ברוך הוא הוא היה לי לישועה ואין לפרש עוזי עוז שלי שלא מצינו במקרא עזי נקוד חטף קמץ אלא שורק עזי חוץ משלש מקומות שהוא סמוך אצל וזמרת ולא וזמרת כמו וזמרתי אלא על כרחך וזמרת דבוק הוא לתיבה של אחריו לכך אני אומר שאין יו"ד של עזי אלא כמו יו"ד של שוכני סנה (דברים לג)

"יה ה'" - עד הנה היה שמו חלוק ובמפלתו של עמלק נעשה שלם וכן הוא אומר כי יד על כס יה (שמות יז) אין הכסא שלם ואין השם שלם עד שתהא מלחמה לה' בעמלק

"ויהי לי לישועה" - כמו היה לי לישועה ודרך מקראות לדבר כן כמו ואשר לא שם לבו (שם ט') וגו' ויעזוב את עבדיו ואת מקנהו ועוד בדברי הימים (ב י') ובני ישראל היושבים בערי יהודה וימלוך עליהם רחבעם היה לו לומר מלך עליהם רחבעם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עזי" - ענין חוזק והיו"ד יתירה

"וזמרת" - מלשון זמר ושבח

"ויהי לי" - כמו היה לי וכן ויעזב את עבדיו (שמות ט)ומשפטו עזב 

מצודת דוד

"כי עזי וגו'" - העוז והשבח של המקום הי' לי לישועה ר"ל התשועה היתה למען הראות חזקו ולמען אזמר בשבחו

"הנה אל ישועתי" - הואיל ועמי אל ישועתי אשכון בטח ולא אפחד עוד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנה אל ישועתי", בא לבאר מ"ש אבטח ולא אפחד, שיבטחו שלא יבואו עוד בגלות, ושתהיה התשועה תשועת עולם, ונתן שני טעמים.
  • א) כי הבוטח על אדם יש לו להתירא פן ימות או יחלש המושיע, אבל אני הלא "אל ישועתי",
  • ב) הנעזר יש לו להתירא שלא יתמיד העזר, לא כן הנושע, כי יש הבדל בין עזרה וישועה, שהעזר הוא רק סיוע והנעזר צריך לעשות העקר, אבל בהתשועה לא יפעול הנושע מאומה, כי את הכל יעשה המושיע. ובתשועת ה' אם יהיה זה ע"י מעשה בני אדם וזכותם נקרא עזר, ואז יצוייר שאם אח"כ יריעו מעשיהם יסתיר פניו מהם, אבל אם הוא בחסד ה' מבלי השקף אם הם ראוים או לא נקרא תשועה, ואז יוכלו לבטוח שלא יסיר חסדו מעמם גם אם לא יהיו ראויים, אחר שלא השקיף עתה על זכותם. ועז"א הלא הוא "אל ישועתי", בחסד גמור, וא"כ לא אפחד. (גם המאמרים מגבילים ע"י שהוא אל "אבטח", בהוה כי לו הכח להושיע, וע"י שהוא "ישועתי" מצד החסד, "לא אפחד" בעתיד, כי החסד לא יופר לעולם, אחר שאינו תלוי במעשה בני אדם).

"כי עזי וזמרת יה", מוסיף טעם אחר שאין לו לפחד לעולם, כי הלא העוז והחוזק שלי הוא בעצמו זמרת ושבח של יה, שע"י שהיה לי למעוז יכירו הכל כחו וגבורתו ואמתת דבר נביאו, וא"כ לא יטוש ה' את עמו שנית, בעבור שמו הגדול.

"ויהי לי לישועה", מוסיף טעם שלישי שאין לו לפחד על שיעזבם אחר הגאולה אחר שהיה לי לישועה מעולם, וישועה זו הבטיח לי ע"י נביאיו, ודברו לא ישוב ריקם. והם הג' טעמים שבאר העקרים (מאמר ד') שבהכרח יקים ה' דברו,

  • א) מצד החסד אשר לא יכלה,
  • ב) מצד כבוד שמו שלא יתחלל,
  • ג) לאמת הבטחתו כמ"ש
  • א) כי לשמך תן כבוד,
  • ב) על חסדך,
  • ג) על אמתך:

ביאור המילות

"ישועתי". ההבדל שהזכרתי בין עזר וישועה הזכירו דורשי הלשון, ועוד יש ביניהם גדרים מיוחדים ויזכרו במקומם:
 

<< · מ"ג ישעיהו · יב · ב · >>