מ"ג ישעיהו יב א

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמרת ביום ההוא אודך יהוה כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אוֹדְךָ יְהוָה כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָֽמַרְתָּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אוֹדְךָ֣ יְהֹוָ֔ה כִּ֥י אָנַ֖פְתָּ בִּ֑י יָשֹׁ֥ב אַפְּךָ֖ וּֽתְנַחֲמֵֽנִי׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וְתֵימַר בְּעִדָנָא הַהִיא אוֹדִי קֳדָמָךְ יְיָ אֲרֵי עַל דְחָבֵית קֳדָמָךְ הֲוָה רוּגְזָךְ עֲלָי וּכְדוּ דְתָבֵית לְאוֹרַיְתָא יְתוּב רוּגְזָךְ מִנִּי וּתְרַחֵם עֲלָי:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ואמרת" - בראותך אותם שנדונין לחרפות ולדראון עולם "אודך ה' כי אנפת בי" - והגליתני וכפר גלותי עלי ועתה נרצה עוני וישוב אפך ותנחמני ויונתן תרגם אודך ה' כי חטאתי לך ועל כן אנפת בי ולולי רחמיך לא הייתי כדאי לשוב אפך ולנחמני והנה שב אפך ממני

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"אנפת" - כעסת כמו פן יאנף (תהלים ב)

מצודת דוד

"כי אנפת בי" - והגליתני וכפר גלותי עלי ועתה נרצה עווני וישוב מעלי אפך ותנחמני בהבאת הטובה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ואמרת ביום ההוא", בעת הגאולה.

"אודך ה' כי אנפת בי", פעל אנף מורה על הראות פנים נזעמים בגלוי, וזה ההבדל בינו ובין חמה שהוא נטירת הכעס והאיבה בסתר, ובזה ישבחו את ה' על שאנף בם וענשם על חטאם, שעי"כ ישוב אפו וסר לגמרי, עד שישוב וינחמם, כמי שהרע לחברו ונתפייס עמו שעוד ינחמהו על הצער שסבל, משא"כ אם לא היה ה' מעניש רק היה שומר חמה עליהם לא היתה להם תקנה:

ביאור המילות

"אנפת". בארתי בכ"מ כי יש הבדל בין אף ובין חמה. חמה מציין נטירת הכעס והשנאה בלבו, ואף מציין הכעס החיצוני הנראה מן הפעולה או הדבור, שמראה לו שהוא כועס, ולפעמים יצוייר אף בלא חמה, אם בלבו אינו כועס עליו, ומצאנו עוד פעל אנף, וגדרו לפי דעתי, אם מכלה את חרון אפו ושופך עליו העונש עד לכלה, גם בי התאנף ה' וישבע לבלתי עברי את הירדן (דברים א' לז, ד' ב'). ר"ל ובזה כלה חרון אפו, ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו (שם ט' כ'), דרשו חז"ל דמ"מ עשה האניפה רושם ומתו נדב ואביהוא, ועוד בארתי במקומותם:

מ"ג ישעיהו · יב · א · >>