קטגוריה:ישעיהו ג כו
נוסח המקרא
ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב
וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב.
וְאָנ֥וּ וְאָבְל֖וּ פְּתָחֶ֑יהָ וְנִקָּ֖תָה לָאָ֥רֶץ תֵּשֵֽׁב׃
וְ/אָנ֥וּ וְ/אָבְל֖וּ פְּתָחֶ֑י/הָ וְ/נִקָּ֖תָה לָ/אָ֥רֶץ תֵּשֵֽׁב׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"פתחיה" - שערי עיירות ובתים בכל שעריה' יהא הספד
"ונקתה" - ותתרוקן מכל כמו וגם אני נתתי להם נקיון שינים (עמוס ד) ובל' משנה יצא פלוני נקי מנכסיו
"לארץ תשב" - מגובה לשפלות ישבו לארץ ידמו (איכה ב) בתשעה באבמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ואנו" - מלשון אנינות
"ואבלו" - מלשון אבלות
"ונקתה" - מלשון נקי
מצודת דוד
"ונקתה" - תהיה נקיה וריקנית מכל טובה ותשב לארץ בשפל המצב
"פתחיה" - בכל פתחי הבתים יהיה אנינות ואבלותמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ונקתה", תתנקה מכל אשר לה כ"פ המפרשים. ולדעתי כי מנהג עמי קדם היה שלא להתאבל על הגבור הנופל במלחמה שלא להרך את לב העם, ונהפך הוא כי יום מיתתו קבעו ליום משתה ושמחה להורות כי קנה לו שם עולם והוא האושר שלו והיו מענשים קרובי הגבור ואלמנותו אם התאבלו עליו. עפ"ז אמר, אז אשר כל הגבורים יתמו וכולם יפולו, ואלמנות הגבורים ישבו בדודות ופתחיהן אבילות באין בא לבקרם, עד "שפתחיה" (של האלמנה) "יאנו ויאבלו", אז "ונקתה" מעונש גם אם "לארץ תשב" ותתאבל, כי לא יודע לאיש, ולא ירך לב מי בעבור זה. והוא דיבור הלציי, מצייר אבדן כל אנשי קרב ובני קשת, שבת אלמנות הגבורים באין חונן ומנחם. יאוש הכללי מעשות חיל עד שלא יקפידו על המסת לב העם, כי תאבד מהם תקוה:
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
ואנו ואבלו פתחיה, ונקתה לארץ תשב
לאבל לאומי עשויה להיות השפעה מטהרת. כך ניתן ללמוד מדברי הנביא ישעיהו:
(ישעיהו ג כו): "וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ, וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב"
ואנו = מלשון אנינות, אבלות.
ואנו ואבלו פתחיה = יהיה אבל ומספד בכל הפתחים ביהודה - בשערי העיר ובשערי הבתים - על הצרות שיבואו על יהודה, כפי שתוארו בפסוקים הקודמים.
ונקתה = יהודה תהיה נקיה ומטוהרת מחטא .
לארץ תשב = לאחר מכן תשוב לשבת בשלוה בארצה.
פסוקים דומים
ניקיון כמשל להיטהרות מעוונות חוזר כמה פעמים בנבואות ישעיהו:
- (ישעיהו א טז): "רַחֲצוּ,הִזַּכּוּ, הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי, חִדְלוּ הָרֵעַ"
- (ישעיהו ד ד): "אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן, וְאֶת דְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ, בְּרוּחַ מִשְׁפָּט וּבְרוּחַ בָּעֵר"
מקורות ופירושים נוספים
1. פירשנו ונקתה = תיטהר מעוונותיה, על-פי אברהם אהוביה: " "פורענות המלחמה תמרק את חטאיה של ציון, ובתום הפורענות ייאמר עליה ואנו ואבלו פתחיה ונקתה..." " ("ככל הכתוב", עמ' 108) .
גם בתלמוד פירשו חז"ל את ונקתה במשמעות של טהרה, רק שהם דרשו מכאן הלכה הקשורה לדיני טומאת נידה: אם אישה יושבת על הארץ ואז מוצאת עליה כתם של דם, לדעת רבי נחמיה אין הדבר מטמא אותה בטומאת נידה, " "שהיה רבי נחמיה אומר כל דבר שאינו מקבל טומאה אינו מקבל כתמים... ונקתה לארץ תשב - כיון שישבה לארץ, נקתה" " (רב מתנה מסביר את דברי רבי נחמיה, נידה ס ב ) .
2. ויש שפירשו ונקתה = תתרוקן מתושביה: " "ונקתה - ותתרוקן מכל, כמו וגם אני נתתי להם נקיון שינים, ובלשון משנה יצא פלוני נקי מנכסיו. לארץ תשב - מגובה לשפלות, ישבו לארץ ידמו בתשעה באב" " ( רש"י ) ; ראו גם ובעל השור נקי .
- אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות המקובלת של התואר " נקי " בלשון המקרא - נטול לכלוך טבעי או מוסרי ( פירוט ). לא מסתבר שהנביא יגיד על ארץ, שתושביה גלו ממנה, שהיא "נקיה".
3. וחז"ל דרשו ונקתה = תתרוקן ממעשים טובים: " "נקיה מדברי תורה, נקיה מדברי נבואה, נקיה מצדיקים, נקיה ממצות ומעשים טובים." " - רק לאחר שירושלים התרוקנה מכל דבר טוב, בא החורבן ( איכה רבה פתיחה ז ) .
- אולם, כאמור, התואר נקי מציין, בדרך כלל, התרוקנות ממעשים רעים דווקא.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-08-17.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו ג כו"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.