עריכה

ביאור המילות

"האלפים". שור המלומד לחרוש נקרא אלף, לשון למוד.

"והעיר", הוא הצעיר (ע"ל ו'):

"ובליל". הוא המספוא הבלול בתבואה:

"וחמיץ". נקי, וחברו חמוץ בגדים (ס"ג), ואולי אשרו חמוץ פירושו הנקי בדינו, מעול וחומץ מעול ורוצה להתנקות, כי יתחמץ לבבי, כי יטהר ממחשבותיו:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר זורה" - ר"ל יחזקו המוץ בתערובות תבואה נקיה אשר זורה ברוח על ידי הרחת ובמזרה להסיר הפסולת כי מרוב הברכה יאכילו גם לבהמות תבואה נקיה

"בליל חמיץ יאכלו" - מאכלם יהיה תבואה בלולה במוץ המחוזק ברב תבואה

"עובדי האדמה" - כי בהם חורשים השדה לזריעה

מצודת ציון

"והאלפים" - השוורים כמו שגר אלפיך (דברים ו)

"והעירים" - כן יקראו החמורים עודם קטנים

"בליל" - מלשון בלבול וערבוב

"חמיץ" - מלשון חמץ ור"ל מחוזק כדבר המחמץ

"זורה" - ענין פזור התבואה מול הרוח להפריח הפסולת וכן זורה את גורן (רות ג)

"ברחת" - שם כלי שזורין בו התבואה ונקרא כן לפי שמניפין אותו אל הרוח

"ובמזרה" - גם הוא שם כלי עשוי לזרות בו התבואה