פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא שעו" - לא פנו לבטוח על ה'

"על רכב כי רב" - על המרכבות אשר רבו ועל מרבית הפרשים רוכבי הסוסים

"היורדים למצרים לבקש עזרה" - מול סנחריב

"ועל סוסים ישענו" - בטחונם היה על הסוסים הקלים הבאים ממצרים

"הוי" - אמר הנביא יש להתאונן על הושע ועשרת השבטים

מצודת ציון

"ישענו" - ענין בטחון וסמיכה

"פרשים" - הם רוכבי הסוסים הרגילים בזה

"עצמו" - ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו (ירמיהו טו)

"ולא שעו" - ולא פנו וכן ישעה האדם על עושהו (לעיל יז)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וקם על בית מרעים" - האל יקום על ישראל שהם בית מרעים ויביא עליהם הרעה וגם יקים על אנשי עזרתם הם מצרים פועלי האון

"וגם הוא חכם" - אם הם נתחכמו לבטל הרעה המיועדת ע"י עזרת מצרים הנה גם הוא חכם להפר עצתם ויביא את הרעה ולא יסיר דבריו אשר גזר עליהם על ידי הנביאים

מצודת ציון

"מרעים" - רשעים

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויחדו" - העזר והעזור יכלו מן העולם

"ונפל עזור" - אלו ישראל שחשבו להיות נעזרים במצרים

"וכשל עוזר" - אלו מצרים שרצו לעזור לישראל כי גם הם יפלו ביד אשור

"וה' יטה ידו" - להכות בהם

"ומצרים" - ר"ל מהו הבטחון הזה הלא מצרים אדם ולא אל

מצודת ציון

"רוח" - כן נקרא המלאך וכן ה' אלהים שלחני ורוחו (לקמן מח)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כאשר יהגה" - כמו האריה ההומה כשעומד על טרפו אשר אם יתאספו עליו אסיפת רועים הנה לא יפחד מקולם ולא יכנע מהמונם הרב לעזוב טרפו כן ירד ה' להגן על הר ציון ולהחנות צבאו שמה ולא יחוש להמון העמים ואמר בלשון הנהוג בבני אדם

"כי כה אמר ה' וגו'" - ר"ל אז ידעו שהכל בהשגחה כי ירושלים שבטחה בי לא תפול ביד אשור וכאשר מסיים והולך והם יפלו בידו

מצודת ציון

"יהגה" - ענין המיה כמו וכיונים הגה נהגה (לקמן נט) והושאל על שאגת האריה

"והכפיר" - שם משמות האריה והוא אריה בחור

"יקרא" - ענין אסיפה כי על ידי קריאה יתאספו המתאספים כמו ויזעק ברק את זבולון (שופטים ד)

"עליו" - בעבורו

"מלא" - ענין אסיפה כמו יחד עלי יתמלאון (איוב טז)

"לא יחת" - לא יפחד כמו ואל תחת (יהושע א) ומהמונם


- ענין רבוי אנשים כמו על ההמון הזה (דברי הימים ב' לד) 

"יענה" - ענין הכנעה כמו מאנת לענות מפני (שמות י)

"לצבוא" - ענין חיל אנשי מלחמה

"גבעתה" - מלשון גבעה והר

}}

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פסוח והמליט" - בבוא המלאך להכות במחנה אשור ידלג ממעל ירושלים ויהיו הם נמלטים מן המכה

"גנון והציל" - יגן עליהם ויצילם

"כצפרים עפות" - כצפרים הממהרות לעוף כן ימהר ה' להגן על ירושלים

מצודת ציון

"כצפרים" - כן יקרא העופות כולן

"עפות" - מלשון עפיפה ופריחה

"פסוח" - ענין דלוג וקפיצה כמו ופסח ה' על הפתח (שם יב)

"והמליט" - ענין הצלה והשמטה מן הצרה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שובו וגו'" - אתם בני ישראל שובו למי שהעמקתם מחשבות היאך לסור ממנו ר"ל שובו לה' אשר סרתם ממנו

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי ביום ההוא" - חוזר למעלה לומר שובו עד לא נעשה הנס כי אחר הנס ימאס כל איש אלילי כספו אשר עשו לכם ידיכם לעבדם ולחטוא בהם ובהיות כן לא תהיה התשובה חשובה כ"כ לכן מהרו בתשובה עד לא יבא הנס

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונס לו" - כשיראה מלך אשור את המגפה ינוס לו כמפני חרב

"ובחוריו למס יהיו" - הנשארים מחילו ימס לבבם מפחד

"ונפל אשור" - ר"ל אחר התשובה יבוא הנס אשר יפול אשור בחרב לא של איש כי אם בחרב המלאך

"וחרב וגו'" - כפל הדבר במ"ש

מצודת ציון

"תאכלנו" - ענין השחתה

"ונס" - ענין בריחה

"למס" - מלשון המסה והמגה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר אור לו בציון" - אשר הכין שם שלהבת ותנור אש לשרוף בהם מחנה אשור והוא דרך משל

"וחתו מנס שריו" - שריו יפחדו כאשר יתפחדו אנשים מנושא הנס הנראה למרחוק וראשון לכל אנשי הצבא

"וסלעו" - חזקו יעבור ממנו וילך לו מרוב הפחד

מצודת ציון

"וסלעו" - ר"ל החוזק כסלע

"ממגור" - ענין פחד כמו ויגר מואב (במדבר כב)

"וחתו" - ענין פחד

"מנס" - כלונס ארוך אשר ינשא בצבא

"אור" - שלהבת כמו אור לשבת נגדו (לקמן מז)