מלבי"ם על ישעיהו לא
<< · מלבי"ם על ישעיהו · לא · >>
פסוק א
ביאור המילות
"ישענו יבטחו". שען במעשה, בוטח במחשבה כנזכר לעיל (ל' יב):
"ה' קדוש ישראל". שם ה' מציין בורא ומנהיג הטבע הכללית. ושם קדוש ישראל, המנוסס ומפליא ומשדד הטבע:פסוק ב
פסוק ג
ביאור המילות
"רוח". דבר רוחני, עושה מלאכיו רוחות:
"יטה ידו". נקשר עם עליו בכ"מ, ויט ידו עליו (למעלה ה' כה):פסוק ד
ביאור המילות
"יהגה". ההגה הוא המחשבה או ענות חלושה, ולא נמצא על האריה ודומהו בשום מקום, אך על היונה (לקמן לח יד, נט א')? ולכן נראה, כי יצייר מעמד הארי והכפיר בהיותו על טרפו, שאז ידמה לנו שהוא הוגה וחושב בלבבו, שאף לו יקרה המקרה שיפגשו בו עתה מלא רועים, דעתו מוסכמת בל יחת ובל יענה, ובזה תצדק מלת אשר, ויחוס ההגיון ומחשב לארי, היא מליציית על הנראה מפעולתו:
"יחת", יפחד:
"ויענה". הכנעה, כי מן ההמון של בני אדם יצוייר שיענה הכנעה הטבעיית השתול אל הבע"ח נגד האדם, ומקולם וצעקתם יצוייר שיחת ויפחד:פסוק ה
- א) "גנון והציל", שהיה למגין שלא יקרב האויב אל הקן,
- ב) "פסוח והמליט", שפסח וקפץ על מחנה האויב והמליט מידו את השלל שכבר היה בידו מכבר, וכונת המליצה שהגם שבארץ לא עשו שום הכנה טבעיית למלחמה וזה היה בבטחון שלא יקרב אל גבולם, הנה בשמים נלחמו בם בני רשף ויצילו את ציון בענין נשגב למעלה מן הטבע, וא"כ אחר שאתם רואים כי לא מצרים וסוסיהם יושיעו לכם, רק ה' הוא האל המושיע, א"כ:
פסוק ו
ביאור המילות
פסוק ז
ביאור המילות
"ימאסון". נעלם מלת אשר:
"ונחל". וי"ו המסובב, אז יפול אשור, כמו למעלה (ל' לב):פסוק ח
ביאור המילות
"לא איש, לא אדם". איש, כולל כל יש ונמצא, וגם המלאך הוא איש ויש, והאיש גבריאל (דניאל ט' כא). ואדם, מיוחד למין האדם לבדו, כנ"ל (ב' ט'):
"למס יהיו". כמו היתה למס, ונמשך לשתים, ובחוריו למס יהיו וסלעו למס יהיה:פסוק ט
ביאור המילות
"ממגור". כמו אבנים מגוררות במגרה (מ"א ז' ט'), והמ"ם מ' הסבה, מסבת המגור והמשור אשר יעבור דרך הסלע:
"וסלע". הוא מקום מבצר, ושים בסלע קנך:<< · מלבי"ם על ישעיהו · לא · >>