קטגוריה:ישעיהו כט טו
נוסח המקרא
הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו
הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵיהוָה לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יוֹדְעֵנוּ.
ה֛וֹי הַמַּעֲמִיקִ֥ים מֵיְהֹוָ֖ה לַסְתִּ֣ר עֵצָ֑ה וְהָיָ֤ה בְמַחְשָׁךְ֙ מַֽעֲשֵׂיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י רֹאֵ֖נוּ וּמִ֥י יֹֽדְעֵֽנוּ׃
ה֛וֹי הַ/מַּעֲמִיקִ֥ים מֵֽ/יהוָ֖ה לַ/סְתִּ֣ר עֵצָ֑ה וְ/הָיָ֤ה בְ/מַחְשָׁךְ֙ מַֽעֲשֵׂי/הֶ֔ם וַ/יֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י רֹאֵ֖/נוּ וּ/מִ֥י יוֹדְעֵֽ/נוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"המעמיקים" - מלשון עומק
"לסתיר" - כמו להסתיר
מצודת דוד
"והיה במחשך מעשיהם" - כל מעשיהם הרעים יעשו בחושך להסתתר מבני אדם ויאמרו מי רואה אותנו ומי יודע ממעשינו הואיל ונעשה בחושך אבל לא יראו מה'
"הוי המעמיקים מה'" - אמר הנביא יש להתאונן על העם החושבים להסתיר עצתם מה' במעמקי הלב כי יאמרו אין האל יודע מחשבות האדםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) שריבוי הידיעה תחייב ריבוי בעצמות היודע, וה' הוא אחד לא יושג בו שינוי וריבוי בשום פנים, וז"ש "הוי המעמיקים מה'" שעמקו בחקירתם מצד שהוא ה' אחד ולא יתרבה,
- ב) טענו שיתחייב שיולד בו ידיעה חדשה ע"י העצה החדשה שהוליד האדם, שהוא בוחר ויועץ בבחירה חפשיית, ויתחייב שינוי בהעצם הבלתי משתנה, וז"ש "לסתיר עצה",
- ג) טענו שיתחייב מזה שישתלם היודע בהידוע ושיתעצם היודע בהידוע ואיך יתעצם האור עם החשך, העליון הבלתי ב"ב עם החמרי האפל, וז"ש "והיה במחשך מעשיהם",
- ד) טענו אחר שהידיעה תוקדם לה הראיה החושיית הכליית, שהשכל יפשיט מושגיו מן החושים כידוע בחכמת הנפש, ואחר שה' אין רואה בעינים חומרים א"כ אינו יודע, וז"ש "ויאמרו מי ראנו" וממילא "ומי ידענו?":
- פרשנות מודרנית:
הוי, המעמיקים מה' להסתיר עצה!
ישעיהו כט טו-כא: "הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה' לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יוֹדְעֵנוּ. הַפְכְּכֶם אִם כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר יֵחָשֵׁב כִּי יֹאמַר מַעֲשֶׂה לְעֹשֵׂהוּ לֹא עָשָׂנִי וְיֵצֶר אָמַר לְיוֹצְרוֹ לֹא הֵבִין. הֲלוֹא עוֹד מְעַט מִזְעָר וְשָׁב לְבָנוֹן לַכַּרְמֶל וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁב. וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה. וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּה' שִׂמְחָה וְאֶבְיוֹנֵי אָדָם בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יָגִילוּ. כִּי אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל שֹׁקְדֵי אָוֶן. מַחֲטִיאֵי אָדָם בְּדָבָר וְלַמּוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר יְקֹשׁוּן וַיַּטּוּ בַתֹּהוּ צַדִּיק."
לפי מפרשי הפשט, הקטע מדבר על רשעים; אולם אפשר גם לדרוש את הקטע על צדיקים; ואפשר גם לראות בו רמז למהפך בבחירות הבעל"ט.
1. פשט - רשעים
לפי רוב המפרשים, הקטע הוא תוכחה לאנשים החוטאים בסתר, במעמקי האדמה, וחושבים שה' אינו רואה אותם, כמו האנשים שתיאר הנביא יחזקאל:
- עובדי אלילים, (יחזקאל ח יב): "וַיֹּאמֶר אֵלַי: הֲרָאִיתָ בֶן אָדָם אֲשֶׁר זִקְנֵי בֵית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים בַּחֹשֶׁךְ אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ כִּי אֹמְרִים אֵין ה' רֹאֶה אֹתָנוּ עָזַב ה' אֶת הָאָרֶץ"( פירוט ); אולי יש כאן רמז לפולחן המוות, שנרמז בישעיהו כח (דעת מקרא) .
- רוצחים ומטי-דין, (יחזקאל ט ט): "וַיֹּאמֶר אֵלַי עון בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה גָּדוֹל בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ דָּמִים וְהָעִיר מָלְאָה מֻטֶּה כִּי אָמְרוּ עָזַב ה' אֶת הָאָרֶץ וְאֵין ה' רֹאֶה"
הנביא תוקף את מחשבתם האבסורדית בטענה דומה ל (ירמיהו יח ו): "הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל": אני יכול להפוך אתכם כמו שהיוצר הופך את החומר מכלי לכלי: "הפככם נקל בעיני, כחומר היוצר יחשב לפני, כמו היוצר שהחומר בידו שיעשה ממנו כלי אחד ואחר כך שב לעשות כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר, כן נקל הפככם בידי, כי אתה בידי כמו החומר ביד היוצר, והיאך אתם אומרים כי אינני רואה מעשיכם?!" ( רד"ק ) .
כמו כן הוא תוקף את מחשבתם, שהיא היפך ההגיון, בטענה דומה ל (תהלים צד ט): "הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע?! אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט?!"( פירוט ): אני יצרתי אתכם ולכן אני בוודאי יודע את מעשיכם (דעת מקרא) .
הוא מנבא, שבזמן הקרוב, השקרים ייחשפו, האנשים הנכבדים (המשולים לארזי הלבנון) יאבדו את כבודם, והאנשים הפשוטים, האביונים והענוים (המשולים לשדות הכרמל) יעלו לגדולה: "לבנון – הוא יער הלבנון שיש בו ארזים גבוהים ונשאים. והכרמל - הוא מקום שדות התבואה וכרמים ועצים שפלים. וזה המשל אמר על הגאים הרמים שהיו בימי אחז שישובו שפלים בימי חזקיהו, עד שלא יהיה להם רשות לדבר ישובו על כרחם לדרך הטובה. והכרמל - והם השפלים והענוים שהיו בימי אחז ולא היה כח בידם להוכיחם בימי חזקיהו יהיו נשאים כארזי יער הלבנון, ויוסיפו בכבוד ובגדולה עד שידמו לארזי הלבנון, כמו שאמר ויספו ענוים בה' שמחה" ( רד"ק , מצודות) . ראו גם: מלחמת הלבנון בכרמל .
כל המעשים הרעים שנעשו בחושך ובסתר יתגלו לכולם, ואפילו עיוורים וחרשים יידעו אותם.
2. דרש - צדיקים / ע"פ גליה
הקטע הוא דו-משמעי, ואפשר לדרוש אותו גם לטובה, על האנשים המעמיקים, המתעמקים בדברי ה' כדי למצוא את העצה הנסתרת בהם. הם צדיקים נסתרים, יושבים בחושך ולומדים תורה, כך שאף אחד לא יראה ולא ידע על צדקתם.
הצדיקים הנסתרים האלה יזכו למעיין מפכפך ונובע של דברי חכמה, שהרי בזכות ענוותם, הם מזככים את החומר שלהם ונחשבים דומים ליוצרם.
אותם אנשים, שעשו עצמם כחרשים, יזכו שה' ישמיע להם את דברי ספר התורה; הם עשו עצמם כעיוורים היושבים בחושך, ויזכו שה' יראה להם את אורו.
אותם ענוים יוסיפו שמחה על שמחה, כי כל העריצים המתנכלים להם, והלצים הלועגים להם, ייכרתו ויאבדו.
3. רמז - בחירות / אראל
ברוח ימים אלה, ניתן לפרש את כל הקטע על הפוליטיקאים, העושים במחשך מעשיהם - רוקמים "דילים" מאחרי הקלעים, מבטיחים לעשות דבר אחד אך בסתר מסכמים לעשות את ההיפך, ויאמרו: מי רואנו ומי יודענו? - חושבים שאף אחד לא יידע.
הפככם - יהיה מהפך; הרי אתם רק פוליטיקאים, אתם רק חומר; הציבור הוא שיצר אתכם; לא לאורך זמן תוכלו לזלזל בכושר- ההבנה של הציבור, ולהסתיר ממנו את תוכניותיכם האמיתיות. לא תוכלו להגיד, על מעשיכם הרעים, שלא עשיתם אותם.
עוד מעט יהיה מהפך - המפלגות הגדולות כארזי הלבנון יקטנו כמו שדות הכרמל, ולהיפך.
האזרחים, שהיו עד עכשיו כחירשים וכעיוורים, יקבלו אמצעי תקשורת חדשים שיאפשרו להם לשמוע ולראות את כל העובדות (דברי ספר - אולי רמז לפייסבוק?); הפוליטיקאים הענוים - אלה שאינם עוסקים בפרסום עצמי - ישמחו; ולעומתם, העריצים והלצים, המזלזלים באחרים, יקבלו אפס מנדטים;
זה יהיה גורלם של מחטיאי אדם בדבר - אלה שנטפלים לכל דיבור שיוצא מפיו של מתנגדם הפוליטי, כדי להציג אותו כחוטא; שמים מוקשים לכל מי שמנסה להוכיח ולבקר אותם, ומטים ומבלבלים את הצדיקים בטענות של תוהו והבל.
לפי כל הפירושים, הנבואה מעודדת - בקרוב האמת תצא לאור.
תגובות
לא נעים לי לשלול (כן, אני יודע, גם אני לוקה בזה), אבל בכל זאת זה מזכיר לי את הפסוק:
ירמיהו כג לו: "[ומשא ה' לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו] והפכתם את דברי אלהים חיים ה' צבאות אלהינו"
מאידך, אולי הכוונה שברישא "המשא יהיה לאיש דברו" היא המלצה לכל אחד ליצור לו פירושים מתאימים.
אז אם כך גם אני אצטרף: המעמיקים ויקושון=קושיות מתאים לגמרא והנבואה רומזת לכך שבעתיד לא יצטרכו את כל זה, אלא יבינו את הכתוב מהספר כפשוטו. וצריך עוד לחשוב על זה...
- -- hagai hoffer, 2013-01-20 11:58:27
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-02-06.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו כט טו"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.