רש"י על ישעיהו כט
<< · רש"י על ישעיהו · כט · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"הוי אריאל" - ת"י מדבחא דה' ואף יחזקאל קראו כן שנאמר (יחזקאל מג) והאריאל שתים עשרה על שם אש של מעלה שהיתה רובצת כארי על גבי המזבח כמו ששנינו בסדר יומא ורבותינו פירשו על ההיכל שהיה צר מאחוריו ורחב מלפניו
"קרית חנה דוד" - דאיתבני בקרתא דשרא בה דוד
"ספו שנה על שנה" - ותמיד עונותיכם הולכים וחזקים עד שחגיים שלכם ינקופו ויכרתו ל' נוקף זית (לעיל יז)פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"כדור" - כשורה של גייסות מקיפות
"מוצב" - ל' כרקום המוצב על העיירות
"מצורות" - ל' מצורפסוק ד (כל הפסוק)
"מארץ תדברי" - יהא נראה כאילו דבור היוצא מפיך יוצא מתחת הקרקע
"אמרתך תצפצף" - להתחנן אלי ומתוך תחינתך יכמרו רחמי צפצוף הוא ל' קול לחש כקול עופות דקיםפסוק ה (כל הפסוק)
"והיה כאבק דק המון זריך" - אוכלוסי סנחריב שיהיו למאכולת אש ויעשו אבק
"והיה" - הדבר הזה
"לפתע פתאום" - מקרה פתאוםפסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
"והיה כחלום" - שדומה שרואה ולא ראה כך יהיה המון כל הגוים ידמו לכבוש ולא תעלה בידם
"וכל צוביה" - המציבים עליה מצב ומשחית שקורין (צנבי"ל בלע"ז) כמו שנאמר בשאול (שמואל א יד) המצב והמשחית חרדופסוק ח (כל הפסוק)
"שוקקה" - תאבה וכן אל אישך תשוקתך (בראשית יג)
"כן יהיה וגו'" - לא ישיגו תאותם אשר יזמו לעשותפסוק ט (כל הפסוק)
"התמהמהו" - הוו מתונים להתבונן לחשוב על מעלליכם
"ותמהו" - ותהיו תמהים על קילקולכם
"השתעשעו" - ל' ועיניו השע (לעיל ו) היו עורים מראות
"שכרו" - עצמכם ולא מיין למה כי נסך
"עליכם ה' וגו'" - לשון מזג כמו מסכה יינה (משלי ט) או לשון נסיכות השליט בכם רוח תרדמה על פושעי ישראל היה ניבא שהיו חוזים בכוכבים ובקיאים להשביע השרים של מעלה כל אחד בשם הראוי להשביעו בו לכך הם אומרים מי יחת עלינו אם יבא האויב עלינו יכולנו לעשות לה חומת אש סביב או להקיפה ים הגדול אמר הקב"ה אני אחליש השרים של מעלה הממונה על האש נתמנה על המים כשמשביע לשר של אש להביא לו אש הוא משיבו אין זו משלי וכן שר של מים ואף שם שאתה משביעני בו איני מכיר זו הוא עצום העינים וכיסוי ראשי החוזים בכוכביםפסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
"יען כי נגש העם הזה" - יונתן תירגם חלף דאיתרברב עמא הדין כלומר נגשו להגביה עצמן עד לשמים הם מראין עצמן כמכבדין אותי בפה ושפה אבל את לבם הרחיקו ממני
"ותהי יראתם אותי" - לא בלב שלם כי אם במצות האנשים המלמדים אותם התראו כנכנעים מלפניו כדי לפתותו בפיכםפסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
"הפככם אם כחומר היוצר יחשב" - תהפוכות שלכם הזאת אתם יודעים שהוא כחומר היוצר שאין החומר יכול לומר לעושהו לא עשאני כך אינכם יכולין לומר שאיני מבין מעשיכם
"אם כחומר וגו'" - ל' תמיה הוא ויש תמיהות המתקיימות
"לעושהו" - כמו על עושהו ודוגמתו ואמר פרעה לבני ישראל (שמות יד) פן יאמרו לי אשה הרגתהו (שופטי' ט)
"ויצר אמר ליוצרו לא הבין" - אמר על יוצרו לא הבין מה ביצרי והלא הוא בנה את המטמוניות והחדרים והמחשבותפסוק יז (כל הפסוק)
"הלא עוד מעט" - בימים מועטין נקל בעיני אם תשובו אלי
"ושב לבנון" - שהוא יער עצים להיות כרמל וישוב שדות וכרמים
"והכרמל ליער יחשב" - תירגם יונתן קירוין סגיאין יתיב ואגדה בבראשית רבה חורשין דבר אינש ישוב ערים ובני אדם רצוף ומלא כיער הזה שהוא מלא עציםפסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כא (כל הפסוק)
"מחטיאי אדם בדבר" - הם נביאי השקר
"ולמוכיח בשער יקושון" - ולדמוכח להון בען ליה תקלא ל' מוקש
"ויטו בתהו צדיק" - ואסטיאו בשקר דין זכאיןפסוק כב (כל הפסוק)
"אשר פדה את אברהם" - מאור כשדים
"לא עתה יבוש יעקב" - מאביו
"ולא עתה פניו יחורו" - מאבי אביו שאין נמצא פסול במטתו ומטתו שלימה