רש"י על ישעיהו כט
<< · רש"י על ישעיהו · כט · >>
פסוק א
"קרית חנה דוד" - דאיתבני בקרתא דשרא בה דוד
"ספו שנה על שנה" - ותמיד עונותיכם הולכים וחזקים עד שחגיים שלכם ינקופו ויכרתו ל' נוקף זית (לעיל יז)פסוק ב
פסוק ג
"מוצב" - ל' כרקום המוצב על העיירות
"מצורות" - ל' מצורפסוק ד
פסוק ה
"והיה" - הדבר הזה
"לפתע פתאום" - מקרה פתאוםפסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
"ותמהו" - ותהיו תמהים על קילקולכם
"השתעשעו" - ל' ועיניו השע (לעיל ו) היו עורים מראות
"שכרו" - עצמכם ולא מיין למה כי נסך
"עליכם ה' וגו'" - לשון מזג כמו מסכה יינה (משלי ט) או לשון נסיכות השליט בכם רוח תרדמה על פושעי ישראל היה ניבא שהיו חוזים בכוכבים ובקיאים להשביע השרים של מעלה כל אחד בשם הראוי להשביעו בו לכך הם אומרים מי יחת עלינו אם יבא האויב עלינו יכולנו לעשות לה חומת אש סביב או להקיפה ים הגדול אמר הקב"ה אני אחליש השרים של מעלה הממונה על האש נתמנה על המים כשמשביע לשר של אש להביא לו אש הוא משיבו אין זו משלי וכן שר של מים ואף שם שאתה משביעני בו איני מכיר זו הוא עצום העינים וכיסוי ראשי החוזים בכוכביםפסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
"אם כחומר וגו'" - ל' תמיה הוא ויש תמיהות המתקיימות
"לעושהו" - כמו על עושהו ודוגמתו ואמר פרעה לבני ישראל (שמות יד) פן יאמרו לי אשה הרגתהו (שופטי' ט)
"ויצר אמר ליוצרו לא הבין" - אמר על יוצרו לא הבין מה ביצרי והלא הוא בנה את המטמוניות והחדרים והמחשבותפסוק יז
"ושב לבנון" - שהוא יער עצים להיות כרמל וישוב שדות וכרמים
"והכרמל ליער יחשב" - תירגם יונתן קירוין סגיאין יתיב ואגדה בבראשית רבה חורשין דבר אינש ישוב ערים ובני אדם רצוף ומלא כיער הזה שהוא מלא עציםפסוק יח
פסוק יט
פסוק כ
פסוק כא
"ולמוכיח בשער יקושון" - ולדמוכח להון בען ליה תקלא ל' מוקש
"ויטו בתהו צדיק" - ואסטיאו בשקר דין זכאיןפסוק כב
"לא עתה יבוש יעקב" - מאביו
"ולא עתה פניו יחורו" - מאבי אביו שאין נמצא פסול במטתו ומטתו שלימהפסוק כג
פסוק כד
<< · רש"י על ישעיהו · כט · >>