קטגוריה:ישעיהו כט יח
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה
המהדורה המנוקדת: וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה.
פרשני המקרא
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ומאופל ומחושך וגו'" - אף מתוך החושך ואף עיני העורים תראינה דברי הספר ר"ל אף אלה שלא אבו לראות דברי הספר כאלו היו בתוך החושך ואף היו סומים בעיניהם הנה אז יראו
"ושמעו ביום וגו'" - כאשר יראו שאני משיב גמול אז אף אלו שאטמו אזנם מלשמוע דברי ספר כאלו היו חרשים הנה אז ישמעו דברי ספר
מצודת ציון
"דברי ספר" - ר"ל ספורי דברי המקום
"ומאופל" - מלשון אפלה וחושךמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ומאפל ומחשך". סדר המליצה היה צ"ל חשך ואפל, כי אפל גרוע מחשך, כנ"ל (ח' כב), אבל המליץ שמר ברוחו עתה סדר התרופה לשתומי עינים. שאחר שיסיר הרופא התבלול מעינם, יעמידם בבית אפל בל יוזקו מן האור פתאום, עד יפתח נקבי משכיות להכניס אור קצת עד שיהיה בבית חשוך, שאינו אפל כ"כ. וכן צייר רפואת העורים האלה כי תראינה תחלה מאפל ואח"כ מחשך:
ראו גם
ויקי על הפסוק
תור הזהב של העיוורים והחירשים
תגובה ל: ביאור:ישעיהו כט שנכתבה ב13:12:29 03.07.2005
בסוף נבואת תוכחה לחוטאים בסתר, נאמר (ישעיהו כט יח): "ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר, ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה".
אילו הכוונה היתה רק שבעלי-המום יתרפאו ממומיהם, היה מספיק לכתוב "ושמעו ביום ההוא החירשים, ועיני עיוורים תראינה". אך הנביא לא הסתפק בכך, וניבא שהחירשים ישמעו "דברי ספר" והעיוורים יראו "מאופל ומחושך".
כדי להבין את משמעות הדברים, נקרא בנבואה הקודמת:
- בפסוק י נאמר: "כי-נסך עליכם ה' רוח תרדמה, ויעצם את- עיניכם את-הנביאים, ואת-ראשׁיכם החזים כסה ", כלומר - הנביאים והחוזים, שאמורים לראות היטב ולהבין היטב את המציאות, יהיו בחושך, כי עיניהם יהיו עצומות וראשיהם יהיו מכוסים ( לפירוט ע' כאן ).
- ובפסוקים 11-12 נאמר: "ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום, אשׁר-יתנו אתו אל-יודע הספר לאמר 'קרא נא-זה' ואמר 'לא אוכל כי חתום הוא'. ונתן הספר על אשׁר לא-ידע ספר לאמר 'קרא נא-זה' ואמר 'לא ידעתי ספר'", כלומר - הנביאים והחוזים לא יבינו את החזונות; החזונות יהיו עבורם כמו ספר שאי-אפשר לפתוח ולקרוא ( לפירוט ע' כאן ).
בפסוק שלנו נאמר, שדווקא החירשים יבינו את דברי הספר ( שמע = הבין ), ודווקא העיוורים יראו מתוך החושך; כלומר, דווקא האנשים הנחשבים חסרי-דעת ומנותקים מן המציאות, יבינו יותר מהאנשים הנחשבים חכמים ונבונים.
הפסוק ממשיך את הרעיון מהפסוק הקודם - שדיבר על הגבהת השפלים והשפלת הגבוהים .
בתחילת הספר נאמר (ישעיהו ו ט-י): " "{{{1}}}" "{{{1}}}" ". מכאן אפשר, אולי, להסיק, שהעיוורים והחירשים הם בני ישראל ( לפירוט ע' כאן ); מכאן, שהנביאים והחוזים הם המנהיגים הרוחניים של אויבי ישראל - של האשורים. פירוש זה מתאים לטענה, שפרק כט הוא תוכחה לאויבי ישראל ( לפירוט ע' כאן ).
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-04.
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ישעיהו כט יח"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.