כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשָׁמְע֧וּ בַיּוֹם־הַה֛וּא הַחֵרְשִׁ֖ים דִּבְרֵי־סֵ֑פֶר וּמֵאֹ֣פֶל וּמֵחֹ֔שֶׁךְ עֵינֵ֥י עִוְרִ֖ים תִּרְאֶֽינָה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וישמעון בעדנא ההיא דכחרשין מלי ספר ומקביל ומחשוך עיני סמן יחזין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושמעו ביום ההוא וגו'" - ותיבטל הקללה האמורה למעל' כי נסך ה' עליכם וגו' ותהי לכם חזות הכל ואבדה חכמת חכמיו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"דברי ספר" - ר"ל ספורי דברי המקום

"ומאופל" - מלשון אפלה וחושך 

מצודת דוד

"ומאופל ומחושך וגו'" - אף מתוך החושך ואף עיני העורים תראינה דברי הספר ר"ל אף אלה שלא אבו לראות דברי הספר כאלו היו בתוך החושך ואף היו סומים בעיניהם הנה אז יראו

"ושמעו ביום וגו'" - כאשר יראו שאני משיב גמול אז אף אלו שאטמו אזנם מלשמוע דברי ספר כאלו היו חרשים הנה אז ישמעו דברי ספר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושמעו", ואז יסורו שתי הכתות שהתוכח עמהם עד הנה, הכת שהזכיר (פסוק י"א - ט"ו) שהיו אומרים שדברי הנביא כספר החתום בלתי מובנים, אז "החרשים ישמעו" ויבינו "דברי ספר". והכת שהזכיר (ט"ו) שאמרו שאין ה' רואה במחשך מעשה האדם, עתה, לא לבד שיכירו שה' יודע ורואה כחשכה כאורה, כי גם "עיני עורים" שהם בני אדם "תראינה אז מאפל וחשך", וישיגו השגה נבואיית הבלתי נתלית בכלים חושיים:

ביאור המילות

"ומאפל ומחשך". סדר המליצה היה צ"ל חשך ואפל, כי אפל גרוע מחשך, כנ"ל (ח' כב), אבל המליץ שמר ברוחו עתה סדר התרופה לשתומי עינים. שאחר שיסיר הרופא התבלול מעינם, יעמידם בבית אפל בל יוזקו מן האור פתאום, עד יפתח נקבי משכיות להכניס אור קצת עד שיהיה בבית חשוך, שאינו אפל כ"כ. וכן צייר רפואת העורים האלה כי תראינה תחלה מאפל ואח"כ מחשך: