קטגוריה:ישעיהו י יג

<< | ספר ישעיהו • פרק י' • פסוק י"ג | >>

נוסח המקרא

כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם [ועתודותיהם] שושתי ואוריד כאביר יושבים

כִּי אָמַר בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי וּבְחָכְמָתִי כִּי נְבֻנוֹתִי וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים ועתידתיהם [וַעֲתוּדוֹתֵיהֶם] שׁוֹשֵׂתִי וְאוֹרִיד כַּאבִּיר יוֹשְׁבִים.

המהדורה המוטעמת:

כִּ֣י אָמַ֗ר בְּכֹ֤חַ יָדִי֙ עָשִׂ֔יתִי וּבְחׇכְמָתִ֖י כִּ֣י נְבֻנ֑וֹתִי וְאָסִ֣יר ׀ גְּבוּלֹ֣ת עַמִּ֗ים ועתידתיהם וַעֲתֽוּדֹתֵיהֶם֙ שׁוֹשֵׂ֔תִי וְאוֹרִ֥יד כַּאבִּ֖יר יֽוֹשְׁבִֽים׃

המהדורה הדקדוקית:

כִּ֣י אָמַ֗ר בְּ/כֹ֤חַ יָדִ/י֙ עָשִׂ֔יתִי וּ/בְ/חָכְמָתִ֖/י כִּ֣י נְבֻנ֑וֹתִי וְ/אָסִ֣יר׀ גְּבוּלֹ֣ת עַמִּ֗ים ו/עתידתי/הם [וַ/עֲתוּדֽוֹתֵי/הֶם֙] שׁוֹשֵׂ֔תִי וְ/אוֹרִ֥יד כַּ/אבִּ֖יר יוֹשְׁבִֽים׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

מקראות גדולות (פרשנות מסורתית)

עריכה

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

אֲרֵי אֲמַר בִּתְקוֹף יְדִי עֲבָדִית וּבְחוּכְמְתִי אֲרֵי סוּכְלְתָן אֲנָא וְאַגְלֵיתִי עַמְמַיָא מִמְדִינָא לִמְדִינָא וְקִרְוֵי תּוּשְׁבְּחַתְהוֹן בְּזֵיתִי וַאֲחָתֵית בִּתְקוֹף יַת יַתְבֵי כְּרַכִּין תַּקִיפִין:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כי אמר בכח ידי עשיתי" - כל גבורתי לא מאת הקב"ה

"נבונותי" - חכמתי

"ועתידותיהם" - מעמדם ומצבם

"ואוריד" - הורדתים מגדולתם

"כביר יושבים" - יושבים רבים כביר פלשור"ש

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"ואוריד" - הורדתי היושבים במקום חוזק וחוזר על תחלת המקרא שאומר את כל אלה עשה בכח הזרוע ובחכמה נפלאה

"ועתודותיהם שושתי" - שללתי אוצרותיהם

"עשיתי" - כל מה שעשיתי בדבר הנצחון עשיתי בכח ידי ובחכמתי כי אני נבון

"ואסיר" - כי לכל עם יש גבול לארצו כפי התפשטות המלכות באמרם עד כאן גבול מלכות זו וע"כ וגו' וכיון שכבש הכל הסיר הגבולים כי נחשב הכל כמלכות אחת

מצודת ציון

"ועתודותיהם" - אוצרותיהם המזומן לעת הצורך והוא מלשון התעתדו לגלים (איוב טז)שהוא ענין הזמנה

"שושתי" - כמו שוסתי בסמ"ך והוא ענין בזה ושלל כמו שוסים את הגרנות (שמואל א כג)

"כביר" - ענין חוזק כמו כביר כח לב (איוב לו)

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"כי אמר", הנה למלחמה צריך שני דברים,

א) כח וגבורה
ב) עצה ותחבולה בתכסיסי מלחמה, כמ"ש עצה וגבורה למלחמה. ומלך אשור התפאר כי הוא מצא שני הענינים האלה ביתר שאת עד שאין צריך לעזר מה'. נגד הגבורה אמר "בכח ידי עשיתי", לא הייתי צריך לכח זולתי ועזר אלוהי רק כח ידי, ונגד החכמה אמר "בחכמתי" עשיתי "כי נבנותי" מעצמי, ולא הייתי צריך לעצת ה'. (עתה מתחיל לבאר שני ענינים אלה, תחלה מבאר אופני החכמה ותחבולותיו).

"ואסיר גבולות עמים", לא נהגתי כמו המלכים לפני, שכבשו ארצות ולא הורישו יושבי הארץ מגבולם רק הכניעום למס עובד, וגבולות עם ועם נשארו כמקדם, ועת מצאה ידם מרדו ופרקו עול, אבל אני הסרתי הגבולות, כי הגליתים מארצם והושבתי שם עמים אחרים, ולא זאת לבד כי גם "ועתודותיהם שושתי", שלקחתי מהם גם הזכות שיוכלו לטעון על ארצם בעתיד, לאמר הארץ הזאת שלנו היתה, כי התחכם להחליף את יושבי הארצות באופן שהתבלבלו הגבולות ונתערבו עד שלא ימצא להם זכות בעתיד, ולא לבד שהגליתי עמים שישבו בארצם מימים לא כביר ולא החזיקו כ"כ בארצם, כי גם "אוריד כביר יושבים", גם היושבים בארץ מזמן כביר הורדתים והגליתים, ובזה באר החכמה והעצה שלו שישארו העמים תחת ממשלתו למס עובד. (עתה יתחיל לבאר הכח והגבורה שלו):