מ"ג ישעיהו י יג



<< · מ"ג ישעיהו · י · יג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם [ועתודותיהם] שושתי ואוריד כאביר יושבים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אָמַר בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי וּבְחָכְמָתִי כִּי נְבֻנוֹתִי וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים ועתידתיהם [וַעֲתוּדוֹתֵיהֶם] שׁוֹשֵׂתִי וְאוֹרִיד כַּאבִּיר יוֹשְׁבִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י אָמַ֗ר בְּכֹ֤חַ יָדִי֙ עָשִׂ֔יתִי וּבְחׇכְמָתִ֖י כִּ֣י נְבֻנ֑וֹתִי וְאָסִ֣יר ׀ גְּבוּלֹ֣ת עַמִּ֗ים ועתידתיהם וַעֲתֽוּדֹתֵיהֶם֙ שׁוֹשֵׂ֔תִי וְאוֹרִ֥יד כַּאבִּ֖יר יוֹשְׁבִֽים׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אֲרֵי אֲמַר בִּתְקוֹף יְדִי עֲבָדִית וּבְחוּכְמְתִי אֲרֵי סוּכְלְתָן אֲנָא וְאַגְלֵיתִי עַמְמַיָא מִמְדִינָא לִמְדִינָא וְקִרְוֵי תּוּשְׁבְּחַתְהוֹן בְּזֵיתִי וַאֲחָתֵית בִּתְקוֹף יַת יַתְבֵי כְּרַכִּין תַּקִיפִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי אמר בכח ידי עשיתי" - כל גבורתי לא מאת הקב"ה

"נבונותי" - חכמתי

"ועתידותיהם" - מעמדם ומצבם

"ואוריד" - הורדתים מגדולתם

"כביר יושבים" - יושבים רבים כביר פלשור"ש

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ועתודותיהם" - אוצרותיהם המזומן לעת הצורך והוא מלשון התעתדו לגלים (איוב טז)שהוא ענין הזמנה

"שושתי" - כמו שוסתי בסמ"ך והוא ענין בזה ושלל כמו שוסים את הגרנות (שמואל א כג)

"כביר" - ענין חוזק כמו כביר כח לב (איוב לו

מצודת דוד

"ואוריד" - הורדתי היושבים במקום חוזק וחוזר על תחלת המקרא שאומר את כל אלה עשה בכח הזרוע ובחכמה נפלאה

"ועתודותיהם שושתי" - שללתי אוצרותיהם

"עשיתי" - כל מה שעשיתי בדבר הנצחון עשיתי בכח ידי ובחכמתי כי אני נבון

"ואסיר" - כי לכל עם יש גבול לארצו כפי התפשטות המלכות באמרם עד כאן גבול מלכות זו וע"כ וגו' וכיון שכבש הכל הסיר הגבולים כי נחשב הכל כמלכות אחת

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי אמר", הנה למלחמה צריך שני דברים,
  • א) כח וגבורה
  • ב) עצה ותחבולה בתכסיסי מלחמה, כמ"ש עצה וגבורה למלחמה. ומלך אשור התפאר כי הוא מצא שני הענינים האלה ביתר שאת עד שאין צריך לעזר מה'. נגד הגבורה אמר "בכח ידי עשיתי", לא הייתי צריך לכח זולתי ועזר אלוהי רק כח ידי, ונגד החכמה אמר "בחכמתי" עשיתי "כי נבנותי" מעצמי, ולא הייתי צריך לעצת ה'. (עתה מתחיל לבאר שני ענינים אלה, תחלה מבאר אופני החכמה ותחבולותיו).

"ואסיר גבולות עמים", לא נהגתי כמו המלכים לפני, שכבשו ארצות ולא הורישו יושבי הארץ מגבולם רק הכניעום למס עובד, וגבולות עם ועם נשארו כמקדם, ועת מצאה ידם מרדו ופרקו עול, אבל אני הסרתי הגבולות, כי הגליתים מארצם והושבתי שם עמים אחרים, ולא זאת לבד כי גם "ועתודותיהם שושתי", שלקחתי מהם גם הזכות שיוכלו לטעון על ארצם בעתיד, לאמר הארץ הזאת שלנו היתה, כי התחכם להחליף את יושבי הארצות באופן שהתבלבלו הגבולות ונתערבו עד שלא ימצא להם זכות בעתיד, ולא לבד שהגליתי עמים שישבו בארצם מימים לא כביר ולא החזיקו כ"כ בארצם, כי גם "אוריד כביר יושבים", גם היושבים בארץ מזמן כביר הורדתים והגליתים, ובזה באר החכמה והעצה שלו שישארו העמים תחת ממשלתו למס עובד. (עתה יתחיל לבאר הכח והגבורה שלו):

ביאור המילות

"בכח ידי". המיוחד לידי לא לסבה אחרת, וכן כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל:

"ובחכמתי כי נבנותי". החכמה לפעמים מקובלת, אבל הבינה רק בכח המבין, עז"א חכמתי אינה מקובלת רק נבונתי בה מעצמי:

"ועתודתיהם", כמו ועתדה בשדה לך (משלי כד), וגדרו מבין יתר נרדפיו, שמורה הכנה לזמן עתיד שיבא אחר הימים, וחש עתידות למו, כמלך עתיד לכידור:

"שושתי". כמו שוסתי וגדרו בוזז דרך השחתה, עי' לקמן (מ"ב כב):

"יושבים". אינו תואר רק בינוני, היושבים מזמן כביר:
 

<< · מ"ג ישעיהו · י · יג · >>