• לדף התרגום על כל הפרק •

בישעיהו יט יש נבואת פורענות על מצרים. מתוך הנבואה ניתן ללמוד על המבנה של הכלכלה המצרית - איך כל המשק המצרי באותו זמן היה תלוי בנילוס, וברגע שהנילוס התייבש - כל הכלכלה המצרית קרסה:

• בהתחלה ( " 5 " ) "וְנִשְּׁתוּ-מַיִם מֵהַיָּם, וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ" - מי הים במוצא הנילוס (בים התיכון) "יישתו" כלומר יישאבו, וכך המים שנמצאים בנהר הנילוס יישאבו אל הים, והנהר יתייבש; ( "ונשתו מים מן הים - מי הים יסור ויעתק ממקומו ולא יוכלו להביא לה בר ומזון דרך אניה בלב ים; ונהר יחרב ויבש - הנילוס יחרב מימיו ולא ישקה שדותם והאדמה לא תצמח ויכלו ברעב. ולפי שכל שבח מצרים הוא מה שהנילוס עולה ומשקה שדותם המשיל חרבנה אל יבושת המים" ) .
• אחר כך ( " 6 " ) "וְהֶאֶזְנִיחוּ נְהָרוֹת, דָּלְלוּ וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר" - הנהרות הקטנים יותר שנובעים מהנילוס גם-כן יתייבשו, ו "קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ" - הצמחים הטבעיים שצומחים בדרך-כלל ליד הנהרות הללו ייבלו. ( "והאזניחו נהרות - נהרות מצרים יעזבו מימיהם: דללו וכו' - המים אשר בהיאורים העמוקים הנקווים בחריצי מצורי העיירות הורמו ממקומם ונסתלקו ונשאר מקומם יבש: קנה וסוף - הגדלים על שפתי היאורים יכרתו מחסרון המים" )
• אחר כך ( " 7 ) עָרוֹת עַל-יְאוֹר, עַל-פִּי יְאוֹר; וְכֹל מִזְרַע יְאוֹר, יִיבַשׁ נִדַּף וְאֵינֶנּוּ" - כל הצמחים שמתערים = משתרשים על שפת היאור, גם הצמחים שבני-אדם נוהגים לזרוע, יתייבשו; לא תהיה פרנסה לחקלאים. ( "ערות - העשבים הנשרשים ונאחזים על היאור וחוזר ומפרש על פי יאור, כלומר על שפת היאור: וכל מזרע יאור - הזרעים הנזרעים בידי אדם על שפת היאור: יבש - כל אחד יתייבש ויכחש ולא יהיה בעולם" ) .
• אחר-כך ( " 8 " ) "וְאָנוּ, הַדַּיָּגִים, וְאָבְלוּ, כָּל-מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה; וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל-פְּנֵי-מַיִם, אֻמְלָלוּ" - לא תהיה פרנסה לדייגים. ( "ואנו הדיגים - הרגילים לצוד את הדגים יתאוננו כי כשיחרב המים לא ימצאו דגים: כל משליכי - כל הרגילים להשליך ביאור כלי צדיה לצוד הדגים יתאבלו והפורשים רשתות על-פני המים נכרתו וכפל הענין במילים שונות" ) .
• אחר-כך ( " 9 )" "וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת; וְאֹרְגִים חוֹרָי" - לא יהיה צורך ברשתות של דייגים, ולכן לא תהיה פרנסה לאנשים שעובדים בפשתים, סורקים אותם ואורגים רשתות עם חורים לדייגים - לענף הטקסטיל. ( "ובושו וכו' - העושים מלאכתם בפשתים לסרקו במסרק ואורגים רשתות העשויים חורים חורים יחפרו ויבשו כי לא יהיה עוד צורך במלאכתם" ) .
• אחר-כך ( " 10 )" וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים; כָּל-עֹשֵׂי שֶׂכֶר, אַגְמֵי-נָפֶשׁ - לא יהיה צורך בחסימת מי הנהר באגמים לצורך לכידת דגים, ולכן לא תהיה פרנסה לאנשים שעושים יסודות, בונים סכרים ויוצרים אגמים - ענף הבניין. ( "והיו שתותיה מדוכאים - דרך ציידי דגים לסתום בפני המים המתפשטים ויוצאים משפת הנהר שלא ישובו למקומם והמים המתפשטים נעשים אגמים נחים ועומדים במקומם ובהם צדים הדגים ולזה אמר ושתחרב היאור ידוכאו יסודי הסתימות של כל העושים סתימה להיות אגמי נפש כי הואיל ואין מים אין עוד צורך בהסתימות ההם" ) .
• "אחר-כך ( 11 )" "אַךְ-אֱוִלִים שָׂרֵי צֹעַן, חַכְמֵי יֹעֲצֵי פַרְעֹה - עֵצָה נִבְעָרָה; אֵיךְ תֹּאמְרוּ אֶל-פַּרְעֹה 'בֶּן-חֲכָמִים אֲנִי, בֶּן-מַלְכֵי-קֶדֶם'?" - לאחר שכל המשק יקרוס, לא יהיה עוד צורך בשרים, חכמים ויועצים - כי כל עצה שיתנו לא תוכל להציל את המצב - לא תהיה פרנסה לפוליטיקאים ולאקדמאים...   ( "אך אוילים - החכמה הלכה משרי צוען ונשארו אך אוילים: חכמי יועצי פרעה - החכמים אשר ביועצי פרעה ייעצו עצה נבערה וכסילות כי לא הועילו בעצתם להציל עצמם: איך תאמרו - כל אחד מהם היה משתבח עצמו לפני פרעה ואמר אני בן חכמים והחכמה מוחזקת בידי מאבותי: בן מלכי קדם - אבותי היו מלכי קדם אשר שם נמצא הכישוף וידיעת שמות הטומאה" ) .

והנביא מסכם ושואל את העם המצרי ( " 12 " ")" - "אַיָּם אֵפוֹא חֲכָמֶיךָ, וְיַגִּידוּ נָא לָךְ; וְיֵדְעוּ, מַה-יָּעַץ ה' צְבָאוֹת עַל-מִצְרָיִם?" -   האם חכמיך מבינים את התכנית של ה'? האם הם מבינים איך שינוי אחד בטבע גרם לקריסה מוחלטת של כל המשק המצרי? ( "אים אפוא - כאלו לפרעה יאמר איה הם ואיה פה חכמיך ויגידו לך עתה במה תנצל: וידעו - יתחכמו לדעת מה יעץ ה' וכו' להיות נשמר מהעצה היעוצה" ) .