ביאור:נהר כסמל לארץ

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הנהר, עד היום, הוא חלק משמעותי ביותר מהעיר. אולי זו הסיבה שבכמה מקומות ממשילים הנביאים את העיר או הארץ בנהר שלה. כך, שתי פעמים הנהר בא כמשל למדינות מהם ישראל ביקשו עזרה:

ירמיהו ב יח: "ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר"

ישעיה ח'

5 ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר. 6 יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את-רציןובן-רמליהו. 7 ולכן הנה אדני מעלה עליהם את-מי הנהר העצומים והרבים את-מלך אשור ואת-כל-כבודו ועלה על-כל-אפיקיו והלך על-כל-גדותיו. 8 וחלף ביהודה שטף ועבר עד-צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב-ארצך עמנו אל.

ובכמה מקומות כנראה יבוש הנהר בא כסמל לחורבן העיר:

ישעיהו טו ו: "כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה"

ירמיהו מח לד: "מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו"

ישעיהו יט ה: "ונשתו מים מהים ונהר יחרב ויבש"

הפסוק האחרון נאמר על מצרים. לא זכור שהנילוס יבש אי-פעם ועל-כן נראה יותר שמדובר במשל על חורבן והפסד הממלכה.

וכן יש את חזון האחרית:

יחזקאל מז א וישבני אל-פתח הבית והנה-מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי-פני הבית קדים והמים ירדים מתחת מכתף הבית הימנית מנגב למזבח. 2 ויוצאני דרך-שער צפונה ויסבני דרך חוץ אל-שער החוץ דרך הפונה קדים והנה-מים מפכים מן-הכתף הימנית. 3 בצאת-האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמהויעברני במים מי אפסים. 4 וימד אלף ויעברני במים מים ברכים וימד אלף ויעברני מי מתנים. 5 וימד אלףנחל אשר לא-אוכל לעבר כי-גאו המים מי שחו נחל אשר לא-יעבר. 6 ויאמר אלי הראית בן-אדם ויולכני וישבני שפת הנחל. 7 בשובני והנה אל-שפת הנחל עץ רב מאד מזה ומזה. 8 ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל-הגלילה הקדמונה וירדו על-הערבה ובאו הימה אל-הימה המוצאים ונרפאו המים. 9 והיה כל-נפש חיה אשר-ישרץ אל כל-אשר יבוא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאד כי באו שמה המים האלה וירפאו וחי כל אשר-יבוא שמה הנחל. 10 והיה יעמדו עליו דוגים מעין גדי ועד-עין עגלים משטוח לחרמים יהיו למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד. 11 בצאתו וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו. 12 ועל-הנחל יעלה על-שפתו מזה ומזה כל-עץ-מאכל לא-יבול עלהו ולא-יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן-המקדש המה יוצאים והיו פריו למאכל ועלהו לתרופה.

תגובות

ספר תהילות כד (ב) כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:

ספר משלי ג (יט) יְהוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה:

שים לב:: --- וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ = כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה

יְהוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ = כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ

נהרות = שמים

וימים = ארץ

-- daian moshe, 2011-05-01 21:02:31

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-05-05.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1102_3