קטגוריה:ישעיהו יא ט
נוסח המקרא
לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים
לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים.
לֹא־יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכׇל־הַ֣ר קׇדְשִׁ֑י כִּֽי־מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים׃
לֹֽא־יָרֵ֥עוּ וְ/לֹֽא־יַשְׁחִ֖יתוּ בְּ/כָל־הַ֣ר קָדְשִׁ֑/י כִּֽי־מָלְאָ֣ה הָ/אָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־יְהוָ֔ה כַּ/מַּ֖יִם לַ/יָּ֥ם מְכַסִּֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כמים לים מכסים" - מקום המים קרוי ים והמים ממלאים אותו המקום עד שלא יראה הקרקע ואמר כמו שכל הים מכוסה במים כן יהיו כולם מכוסים וממולאים בדעה
"כי מלאה וגו'" - ובעבור זה יהיה הטובה הזאת
"לא ירעו" - הנחשים הרעים לא ירעו עוד ולא ישחיתו את מימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"כי מלאה", יאמר במליצתו שהכרת ה' תתפשט כל כך עד שגם החיות הטורפות יכירו כי הגיע עת התיקון, הגם שאין כח השכל אצלם, ומדמה זה למים המכסים חפירת הים שאין מקום מעצור בפני המים שלא יכסו אותו, כן גם חומר הבע"ח הבלתי מוכן להשכלה לא יעצור בפני ידיעת ה' אשר תתפשט על כל בשר, והיא מליצה על שינוי טבע הבע"ח בדבר ה':
ביאור המילות
"ירעו, ישחיתו". בארתי למעלה (א' ד') המריע יעשה לפעמים להנאתו, והמשחית כונתו רק להשחית שלא לתועלת כלל.
"ים". הוא החפירה העמוקה שבו המים מתקבצים, והעד ים הנחושת שעשה שלמה:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ישעיהו יא ט.
לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי
ישעיהו יא ט : "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי; כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה', כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים"
אפילו חיות-הטרף לא יעשו רע ולא ישחיתו יצורים אחרים בכל הר קודשי ; כי כל הארץ תהיה מלאה בידיעה (הכרה) את ה' ; דעת ה' תכסה את העולם כמו שהמים מכסים את הים .
דקויות
מדוע ההבטחה מתייחסת רק להר הקודש?
1. הר קודשי הוא הר הבית. בימינו הוא מוקד למתיחות פוליטית, הגורמת במקרים רבים למלחמות קשות. לכן יש טעם בנבואה על כך ש"חיות הטרף" לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר הקודש.
- אולם בזמן התנ"ך, הר הקודש לא היה קדוש לאנשים כה רבים, והמתיחות סביבו לא היתה כה גדולה. לכן לא ברור מדוע הנבואה מדברת על שלום דווקא ב"הר קודשי".
2. הר קודשי יכול להתייחס לא רק להר הבית אלא לכל איזור ההר של ארץ ישראל המערבית, דברים ג כה : "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן", יהושע יא טז : "וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת, הָהָר וְאֶת כָּל הַנֶּגֶב וְאֵת כָּל אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן וְאֶת הַשְּׁפֵלָה וְאֶת הָעֲרָבָה וְאֶת הַר יִשְׂרָאֵל וּשְׁפֵלָתֹה", יהושע יא כא : "וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן הָהָר מִן חֶבְרוֹן מִן דְּבִר מִן עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל עִם עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ".
- אולם, עדיין מדובר באיזור מצומצם, שאינו מקיף אפילו את כל ארץ ישראל. אילו הכוונה היתה לכל ארץ ישראל, מדוע לא נכתב "בכל ארץ קודשי"?
3. לפי המסורת, שער גן העדן סמוך להר הבית (פרקי דרבי אליעזר כ) . הזכרת הר הבית מסמלת את החזרה לגן-העדן, מקום שבו האדם ובעלי-החיים חיו בהרמוניה, ללא רוע והשחתה (ראו מסורת אחרית הימים - והמלך המשיח , אשר וייזר, מחניים קכד) .
4. הר קודשי מציין את המקום שממנו ה' מושל בעולם. וכוונת הפסוק היא: "לא ירעו ולא ישחיתו בגלל הר קודשי" - בגלל שה' יחזור לשכון בהר קודשו ולשלוט בכל העולם.
מדוע נמשלה דעת ה' למים המכסים את הים?
1. קרקעית הים אינה אחידה - יש בה הרבה הרים ותהומות. הדבר מסמל את המחלוקות בין בני-אדם: ישנם אנשים רבים שיש "הר גבוה מפריד ביניהם" או "תהום פעורה ביניהם". אולם, המים מכסים את הכל ומביאים את פני- הים לגובה אחיד בכל העולם. גם דעת ה' מביאה את בני-האדם להכרה, שכולם שווים לפני ה'. היא מגשרת על פערים, ומקלה על אנשים להשלים זה עם זה, וכבר אין להם כל צורך להרע או להשחית .
2. "המים מכסים חפירת הים - אין מקום מעצור בפני המים שלא יכסו אותו. כן גם חומר בעלי-החיים, הבלתי מוכן להשכלה, לא יעצור בפני ידיעת ה', אשר תתפשט על כל בשר. והיא מליצה על שינוי טבע בעלי-החיים בדבר ה'" ( מלבי"ם ) .
הקבלות
הר קודשי
נבואה מקבילה נזכרה ב ישעיהו סה כה : "זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד, וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן, וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ; לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי , אָמַר ה'". והביטוי הר קודשי נזכר גם בנבואות נוספות:
- ישעיהו נו ז : "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי; כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים"
- ישעיהו נז יג : "בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל, וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר קָדְשִׁי"
- ישעיהו סה יא : "וְאַתֶּם עֹזְבֵי ה', הַשְּׁכֵחִים אֶת הַר קָדְשִׁי ; הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן, וְהַמְמַלְאִים לַמְנִי מִמְסָךְ" ( פירוט )
- ישעיהו סו כ : "וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לה' בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלַים, אָמַר ה', כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית ה'"
- יחזקאל כ מ : "כִּי בְּהַר קָדְשִׁי , בְהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל, נְאֻם ד' ה', שָׁם יַעַבְדֻנִי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה בָּאָרֶץ; שָׁם אֶרְצֵם וְשָׁם אֶדְרוֹשׁ אֶת תְּרוּמֹתֵיכֶם וְאֶת רֵאשִׁית מַשְׂאוֹתֵיכֶם בְּכָל קָדְשֵׁיכֶם"
- יואל ב א : "תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן, וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי ; יִרְגְּזוּ כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, כִּי בָא יוֹם ה' כִּי קָרוֹב"
- יואל ד יז : "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן הַר קָדְשִׁי ; וְהָיְתָה יְרוּשָׁלַים קֹדֶשׁ וְזָרִים לֹא יַעַבְרוּ בָהּ עוֹד"
- עובדיה א טז : "כִּי כַּאֲשֶׁר שְׁתִיתֶם עַל הַר קָדְשִׁי יִשְׁתּוּ כָל הַגּוֹיִם תָּמִיד, וְשָׁתוּ וְלָעוּ וְהָיוּ כְּלוֹא הָיוּ"
- צפניה ג יא : "בַּיּוֹם הַהוּא לֹא תֵבוֹשִׁי מִכֹּל עֲלִילֹתַיִךְ אֲשֶׁר פָּשַׁעַתְּ בִּי, כִּי אָז אָסִיר מִקִּרְבֵּךְ עַלִּיזֵי גַּאֲוָתֵךְ וְלֹא תוֹסִפִי לְגָבְהָה עוֹד בְּהַר קָדְשִׁי"
- תהלים ב ו : "וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי"
מים וים
1. דעת ה' נמשלה למים המכסים את הים גם ב חבקוק ב יד : "כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת אֶת כְּבוֹד ה', כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם" ( פירוט ). שם מפורש, שדעת ה' גורמת לאנשים להיות "עייפים" מעיסוק באש -המחלוקת ובדברי ריק .
2. משל דומה נמצא ב עמוס ה כד : "וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן"; המשפט והצדקה נמשלים למים, אבל לא מי-ים אלא מי נחל שוטף.
3. משל דומה נמצא ב עמוס ח יא : "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם ד' ה', וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ; לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם , כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'". הצמא לשמוע את דברי ה' גדול יותר מהצמא למים.
תגובות
בראשית ו ה: "וַיַּרְא יהוה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם"
ישעיהו יא ט: " לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יהוה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים "
על כן.......
תהלים כט י: "יהוה לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב יהוה מֶלֶךְ לְעוֹלָם"
לָדַעַת אֶת כְּבוֹד יהוה כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם = כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים תְּכַסֶּה אהבה
משלי י יב: "שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה"
חבקוק ב יד: "כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת אֶת כְּבוֹד יהוה כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם"
ישעיהו יא ט: "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יהוה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים"
תהלים כט י: "יהוה לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב יהוה מֶלֶךְ לְעוֹלָם" ... כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יהוה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים
כאשר היה סוף לשחיתות בימי המבול ככה גם באחרית הימים כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ לָדַעַת אֶת כְּבוֹד יהוה כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם
https://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t3101_9.html
- -- DAIAN SHEM, 2022-03-26 00:35:45
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2022-04-19.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו יא ט"
קטגוריה זו מכילה את 24 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 24 דפים.