המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"לבי למואב יזעק" - נביאי ישראל אינם כנביאי אומות העולם בלעם היה מבקש לעקור את ישראל על לא דבר ונביאי ישראל מתאוננים על פורענות הבאה על האומות
"בריחיה עד צוער" - על כל חזקה של מואב יזעק לבי עד צוער שהיא עגלה שלישיה עיקר חוזק שלהם כעגלה שהיא שלישית לבטן ל"א שלישיה גברתנית ויונתן תירגם בריחיה כמו בורחיה הבורחים יברחו מהם להמלט עד צוער כמו שעשה לוט אביהם שברח לצוער
"מעלה הלוחית" - מקום מעלות הר ששמו מעלה הלוחית וכן מורד חורנים (ירמיהו מח) יבכו הבורחים דרך שם וכל המקומות האלה ממואב הם
"יעערו" - יצעקו ולשון ארמי הוא שת"י לא ידרוך הדורך הידד לא יעוערון בקלהון
"לבי", במעמקי החזיון הזה, הלביש החוזה דבריו משל ומליצה, ימליץ כאילו לבבו הרואה אחרית דבר, הוא עצם חי עומד וקורא בקול לצבא מואב היוצאים למלחמה, ומזהיר אותם, אל תלכו להלחם כי לא תצליחו, רק זאת העצה, כי "בריחיה", הבורחים של מואב והם "עגלת שלישיה" מעגל וחברת השלישים והגבורים של מואב יברחו "עד צוער" ולא ילחמו, כי עת ילחמו אני מודיעם כי "מעלה הלוחית בבכי יעלה בו", הגבור אשר יפלט מן המלחמה וינצל, יען "כי דרך חורנים", שהיה בבקעה לפני המעלה ושם היה שדה המערכה, שם "זעקת שבר יעערו", כי יפלו לפני אויביהם, ולכן טוב יותר שיברחו לצוער ולא ילחמו כלל, כ"ז זעקת לב הנביא וקריאתו לגבורי מואב:
ביאור המילות
"בריחיה". שם התואר מענין בריחה, ומבואר כי ניסה הוא בעת הצרה. ובריחה לפני הצרה:
"עגלת שלשיה". עגלת מענין ויבא המעגלה (ש"א יז כ'), ושאול שוכב במעגל (כו ה'), שהיא המחנה המוכנת למלחמה השוכנים בעיגול. ושלשיה הוא מענין ומבחר שלישיו (שמות טז ז') שהם השרים הנכבדים, ור"ל מעגל של שרי מואב, ומחנה של מבחר גבוריו:
